השאלה הבוסנית

עמוד:81

השאלה הבוסנית רוסמיר מחמותסהייץ ' מבןא דומה שאין מקום שלא הגיעו אליו הידיעות על בוסניה . קשה לומר מה רב יותר : הגסות או העדינות , הסבל או המזור , היוהרה או הענווה . בצמדים הנוגדים האלה טמון המתח שבין תופעה לבין השם שניתן לה . מה תאמר התופעה כאשר היא ושמה יזוהו לבסוף זה עם זה במלואם , כשתחרוץ משפט סופי כזה או אחר על כל השקרים שנקשרו בה ויוחסו לה ? מה היא האמת שיוכל להתגלות בה הצדק כלפי המושפלים , העקורים והמתים ביום המובטח ? האלימות שפרצה מהמתחים הלא מובנים בארץ הזאת קמה על רקע של יחסים בין אישיים , אולם היה בה גם דבר מה נוסף . זו היתה אלימות נגד האמת עצמה . חקירתה קשורה אפוא להכרת השאלה האוניברסלית על האדם כנזר הבריאה , או , כפי שגורסות מסורות אחדות , כצלם אלוהים . מספרים שבסטולץ , ( Stolac ) עיירה עתיקה בדרום בוסניה , ביקש נער מזמר מזדקן ונכבד ללמד אותו את אומנותו . אך הזמר אמר : איש לא ייטיב ללמד אותך מן הרוחות ומן המים , מן הציפורים ומן החיות . הם יורוך את ההאזנה , שהיא האומנות הנעלה ביותר . דרכם אולי תדע את הדממה , אשר דבר אינו קובע לה גבולות . וכל דבר שאיננו בנמצא הוא סמל לה . כל דבר שהייתי עשוי ללמדך עלול להסיח את דעתך מן ההאזנה . והתרחקות כזאת מרחיקה מן השלום ומשלוות הנפש , שבלעדיהם אדם מאבד את הקשר עם שלמותו הבראשיתית . אלימות נגד האל ונגד עצמך היא בגדר סטייה מן הדרך . הנרטיבים על בוסניה אמנם רבים , אך ההאזנה היא דרך טובה יותר . היא אומנות המורשת . ה"עכשיו" של אדם יורש את השלמות שבלעדיה שום רגע אינו יכול להתקיים . וזוהי משמעותה של מסורת : לרשת שלמות במלוא ה"עכשיו" שלה ולהעבירה הלאה . אולם ההורשה איננה העברה מן המתים אל המתים . היא מיומנות החיים הגדולה ביותר , בתנאי שקבלתה והעברתה , וההשתתפות בה , מהוות את זכר הרצון למלאות ואת הקשר אליו . ניתוק הקשר מזרם השלמות הזה הוא כשל של הידיעה . "התורות הראשונות שיכזיבו הן התורות שניתנו בירושה , " אומרת המסורת . וכל הדברים שיש לאדם , אלה שאינם עיוותי חשיבה ופרשנויות של העולם , כולם התקבלו או עברו בירושה . הוא הדין בחיים ובשפה , בטבע ובמקדשים , באומנויות ובפולחנים . הם התקבלו בשלמותם מדבר האל , והם קודש קודשים . את השלמות הבראשיתית שבאחדותו הבוראת של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא