הקוראן וסובלנות: מסה פרשנית על סורה 5, פסוק 48

עמוד:73

מנותקים מהקשרם , הם אכן נקראים כציוויים כלליים , בלתי מוגבלים . כך הם מאפשרים לפרשנים רבים להסיק שבגלל כלליותם הם גוברים על ציוויים המובאים בפסוקים מגבילים יותר , למשל בנושא הנדון כאן , הפסוקים על הג'יהאד המתנים בבירור שמוסלמי יילחם רק בתגובה למקרים קודמים של תוקפנות ברורה : "הילחמו למען אלוהים באלה אשר יילחמו בכם , ואל תשלחו יד . אלוהים אינו אוהב את השולחים יד" ( סודה , 2 פסוק . ( 190 אם קוראים את הפסוקים לפי התנאים ההיסטוריים שהם מופיעים בקוראן וההקשר הנושאי שהם מופיעים בקוראן , אזי לעתים קרובות הפסוקים הנראים כלליים ביותר מתבררים במוגבלים למדי במשמעותם , ואילו הפסוקים המכילים סיוגים מתבררים כמחייבים . שלישית , הקוראן הוא בראש ובראשונה ספר על מוסריות במישור המעשי , המכיל הנחיות כלליות רבות למוסלמים באשר להתנהגות כלפי אלוהים , כלפי מוסלמים אחרים וכלפי בני האדם האחרים באשר הם . את ההנחיות הכלליות האלה ניתן לזהות בזכות תדירותן ונוכחותן הרווחת בהתגלות כולה . עקרונות אלה הם העקרונות המחייבים אוניברסלית את הציבור המוסלמי ולמעשה את האנושות כולה , ומהם ניתן לגזור כללים ספציפיים של התנהגות להקשרים היסטוריים וחברתיים . מכאן , על סמך שלושת העקרונות ההרמנויטיים האלה , נוכל לקבל הן את האפשרות שהקוראן הורד בזמן מסוים הן שהוא הורד למען כל הדורות . נוכל לקבל את הכרונולוגיה הכללית של ההתגלות כאמצעי להבנת המסר הקוראני , אף על פי שההתגלות תישאר תמיד לא מדויקת , במקרה הטוב . עם זאת , אנו חייבים לדחות את רעיון הפקעת תוקפם של פסוקים קודמים ככלי הפרשני הראשון שיש לנקוט . אם ניגש לקוראן מצוידים בשלושת העקרונות שהותוו כאן , נמצא שהפקעת הפסוקים היא מיותרת ברובם המכריע של המקרים שחכמי ימי הביניים נעזרים בה . יתרה מזו , היא אף פורעת ביד גסה את המסר הקוראני , העקיב והקוהרנטי , בנוגע למגוונות הדתית והמוסרית . כדי למצוא את המסר הזה , אנו חוזרים שוב למקום שהתחלנו בו , דהיינו סורה , 5 פסוק : 48 הורדנו אליך ממרומים את הספר למען יגלה את האמת ויאשר את הספרים אשר נגלו לפניו ויהיה נאמן לשומרם . על כן שפוט ביניהם על פי כל אשר הוריד אלוהים ממרומים , ואל תיטה אחר משוגות לבם לסור מן האמת אשר נגלתה בפניך . למן פסוקיו המוקדמים ביותר , הקוראן מתחיל להתמודד עם המציאות שבה רוב בני האדם ידחו את המשגת האמת שלו . במכה , לא באל מדינה , הוא מתחיל להבדיל בין הכופרים עובדי האלילים לבין המקבלים את כתבי הקודש הקודמים ומאמינים בהתגלות החדשה . קריאתו מכוונת הן כלפי הפוליתאיסטים הן כלפי המאמינים בכתבי הקודש הקודמים , אף על פי שתוכן הקריאה שונה בבירור מקבוצה לקבוצה .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר