|
|
עמוד:69
דרמה כלשהי ) עם היהודים חייב להיות מתקופה מוקדמת . לפי המקורות האסלאמיים , בכל אחד משלושת המקרים , מעשי האיבה נבעו מכך שהיהודים הפרו את שבועותיהם וקשרו נגד הנביא . מקרב המזרחנים , ולהאוזן תומך ברעיון המקור הקדום של חוזה אל מדינה . אחרים , כולל ואט , רואים תרחיש זה כבלתי סביר , משום שלא יעלה על הדעת שיישמט מן המסמך אזכור של שלושת השבטים היהודיים העיקריים באל מדינה . במקום זאת , ואט מציע כי הכללת היהודים באומה המוסלמית או לצדה מתייחסת לחמולות היהודיות הקטנות יותר שנשארו באל מדינה אחרי חיסולו של האחרון משלושת השבטים העיקריים , הוא שבט קריטית , בשנה ה 5 להגירה . אם כך הדבר , החוזה מעמיד בספק את הדעה המקובלת שהידרדרות היחסים בין המוסלמים ליהודים באל מדינה נמשכה תקופת מה . הקוראן אינו מתייחס ישירות למסמך זה . אולם אפשר להקיש את קיומם של הסדר או של ברית בין המוסלמים ליהודים מסורה , 8 פסוק , 56 המדבר על ברית ( עהד ) שהפרו היהודים . אל טברי , אל וחידי ופרשנים אחרים טוענים שהקבוצה הלא נאמנה הנזכרת כאן היא בני שבט קךיט'ה , ואם נכון הדבר , משמע שפסוקים אלה מאוחרים יחסית . אבל הם נמצאים בסורת השלל ( אל אנפאל , ( העוסקת בעיקר באירועים הנוגעים לקרב בדר , בשנה ה 2 להגירה , הרבה לפני העימות עם קךיט'ה . במקרה זה , הקבוצה הלא נאמנה היא ככל הנראה קינקאע , השבט שגורש מאל מדינה בשנה ה 2 להגירה . לדברי המזרחנים , זהותו של השבט היהודי אינה משנה משום שבזמן קרב בךר כבר נקט מוחמד מדיניות נוקשה כלפי כל יהודי אל מדינה . חוקרים אלה גורסים , בעקבות ההיסטוריונים המוסלמים , כי ייתכן שבחודשים הראשונים לשהותו בעיר ייחס מוחמד חשיבות עליונה לאסלום היהודים , משום שהניח שהם יכירו בדמיון המהותי בין המסר שלו לאמונתם שלהם . אולם כאשר דחו היהודים את טענתו לנביאות , ויותר מזה , אף הצטרפו באופן פעיל לאויביו מבין המנאפקון ובני לןךיש כדי לחתור תחתיו , פנה נגדם בקנאות רבה עוד יותר מכפי שהפגין כלפי בני קריש , שנעשו בינתיים גורם שעתיד יום אחד להצטרף אליו . 65 Watt , Muhammad at Medina , p . 227 . 64 Muhammad and the Jews of Medina , p . 1 34 Julius Wellhausen , "Muhammad ' s Constitution of Medina " , in Wensinck , . 63 הסעיפים בחוזה העוסקים ביהודים היו אולי הצהרות חד צדריות של הנביא , ולאו דווקא חוזה בין המוסלמים ליהודים כפי שטוען ולהאוזן ( שם , עמ' . ( 137 אך החוזה עדיין משקף את עמדתו של מוחמד דווקא כלפי יהודים ולא כלפי מוסלמים אחרים עם המשך צמיחתה והתחזקותה של הקהילה המוסלמית . . 66 שם , עמ' , 136 הערה . 4 ולהאוזן מצטט את אל וחידי כמסכים לדעה השנייה . . 67 ראו למשל Muhammad and the Jews of Medina , p . 94 Muir , The Life of Muhammad , pp . 15 Off . ; Wensinck ,
|
|