הקוראן וסובלנות: מסה פרשנית על סורה 5, פסוק 48

עמוד:55

אפיזודה זו שנויה במחלוקת קשה למן ראשית ההיסטוריה של האסלאם , וכמובן התפרסמה לרעה עוד יותר בשנים האחרונות , בשל המקום הנכבד שהוקצה לה ברומן פסוקי השטן מאת סלמן רושדי . אם הסיפור נכון , הוא יכול לשמש אינדיקציה חשובה לנכונותו של הנביא "לסבול" היבטים מסוימים של פוליתאיזם . רבים ברחבי העולם , אשר הזעם המוסלמי על השימוש שעשה רושדי בפרשה למטרות ספרותיות בדיוניות נראה בעיניהם התגלמות האי סובלנות , ימצאו כאן אירוניה . אולי האירוניה האמתית בכל פרשת רושדי היא ששום צד במחלוקת המודרנית לא טרח באמת לרדת לעומקה של הפרשה המקורית , בשעה שהציג טענות כה רבות המבוססות עליה לכאורה . לכן עלינו 15 לפתוח בציטוט נרחב של הסיפור כפי שמוסר לנו אל טברי , לפני שנשפוט את ערכו ואת משמעותו : כשראה שליח האלוהים איך הפנו להם בני שבטו עורף ונעצב בראותו אותם סרים מעם המסר שהביא אליהם מאלוהים , נכספה נפשו כי יבוא אליו משהו מעם האלוהים שישכין שלום בינו לבין שבטו . באהבתו לשבטו ובתשוקתו להיטיב עמם , מאושר היה אילו יושרו כמה מן המעקשים שהערימו לפניו , ונשא ונתן עם עצמו והשתוקק בלהט למוצא שכזה . אז הוריד האלוהים : "אשבע בכוכב בנופלו ! לא תעה חברכם ולא סטה , ואין הוא דובר מתוך משוגת לבו" [ סורה , 53 פסוקים . [ 3-1 וכאשר הגיע אל המילים " תנו דעתכם על אללאת ואלעזא , ומנאת , השלישית הנוספת" [ סורה , 53 פסוקים , [ 20-19 השליך השטן על לשונו , בגלל ויכוחיו עם עצמו ומה שרצה להביא לעמו , את המילים ' "אלה הן העלמות הנעלות והיפות שעל המלצתן לפני אלהים יוכלו לסמוך . " כאשר שמעו זאת בני קריש , עלצו ושמחו ויגילו בדבריו על אלוהיהם , והאזינו לו , והמוסלמים , שבטחו בנביאם באמונה שלמה בכבדם את הדברים שהביא מן האלוהים , לא חשדוהו בשגיאה , במחשבת שווא או בטעות . כאשר הגיע להשתחוויה , אחר סיימו את הסורה , השתחווה והמוסלמים עשו כמותו , בעקבות נביאם , והאמינו בבשורה שהביא להם ועשו כמותו . המשתפים מבני קןךיש ואחרים שהיו במסגד השתחוו גם הם כמותם בגלל דבריו על אלוהיהם , שאותם שמעו , ולא היה במסגד אחד , מאמין או לא מאמין , שלא השתחווה [ ... ] בני קריש יצאו שמחים על הדברים ששמעו על אלוהיהם ואמרו : "דיבר מוחמד על אלוהינו דברים שאין כמותם לטוב . " אל טברי מוסיף לספר ששמעו של הפיוס הזה בין הנביא לבני קריש הגיע עד לגולים המוסלמים בחבש , ומקצתם החליטו לשוב לבתיהם במכה . אולם עד מהרה הופיע המלאך גבריאל לפני מוחמד וגילה לו שהפסוקים שהגה היו פרי רוחו של השטן , לא של אלוהים . לפי גרסה אחת של הסיפור , זה היה הזמן שבו נגלו פסוקים 73 ואילך שבסורה : 17 "הם כמעט שפיתוף לסור מעל אשר גילינו . 15 למען התמצות אני מאחד כאן את שתי גרסאותיה של הפרשה הנמסרות בנפרד אצל אל טברי . ( al-Tabari , Muhammad at Mecca , pp . 107-112 )

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר