תנועות אסלאמיות בנות זמננו ומקורות חדשים לסובלנות דתית

עמוד:42

בגדר טאבו , הגיעו אל תשומת הלב הציבורית . מנהיג הכת האג'זמנדית , שהיה ידוע בביקורתו על החילוניות ועל הכמאליזם , נעצר בגין ניאוף עם סטודנטית צעירה . אל מול מצלמות הטלוויזיה טען שהיה ביניהם קשר של נישואים דתיים . מדבריו אלה השתמע בראש ובראשונה שכל מה שהיה בינו לבין הנערה התנהל כחוק משום שלפי חוקי האסלאם לגברים יש הזכות להינשא לכמה נשים . כמו כן בדבריו אלה הפר טאבו וניסה להביא בפומבי להכשרת חוקי האסלאם והנישואים הדתיים , שאינם חוקיים בתורכיה החילונית . אולם הנערה הכחישה שהיתה קשורה אליו בנישואים דתיים והאשימה את מנהיג הכת כי התעלל בה . היא הופיעה כמעט מדי יום ביומו בתחנות טלוויזיה שונות בתלבושת אסלאמית , כלומר בראש מכוסה במטפחת ובשמלה ארוכה המסתירה את צורת גופה , והתווכחה בנימת תוכחה עם גברים אסלאמיסטים . המקרה הזה מאיר יפה את הפרופיל החדש של הנערה המוסלמית ואת טשטוש הקווים בין המסורתי למורתי . עצם העמידה על דעתה בפה מלא , בעצמה , ההחלטה להיראות לעין הציבור ולבטא בקולה את אשר קרה , כל אלה יכולים להיחשב לסגנון התנהגות של פרט מודרני . נערה צעירה "שאיבדה את כבודה" אמורה , לפי ההגדרות המסורתיות של עצמי ושל מגדר , להתעטף בבושה ולבחור בשתיקה ובהסתגרות מעין הציבור . אך היא עירבה דת עם סממנים מודרניים והתייחסה כל העת לשני מקורות ההון התרבותי שלה : כסטודנטית באוניברסיטה היא רכשה שליטה בלוגיקה ארגומנטטיבית ביקורתית מודרנית , וכתלמידה דת היתה בקיאה ברטוריקה האסלאמית המוסרנית . היא עברה ללא הרף בין אסרטיביות , נקיטת יוזמה ועמדה של קורבן התעללות . הציבור נדהם מווידוייה חסרי הבושה , מחשיפתה העצמית , מן המראה הנאה שלה ובעיקר מהופעתה התאטרלית , שנעה בין דיבור בקול בוכים להתפרצויות כעס . שערורייה זו , לא רק הצביעה על כוחותיהן החתרניים של נשים , על מיניותן ועל חשיפתן העצמית בציבור , אלא גם הפנתה זרקור לעבר כמה סוגיות : התקת הגבולות בין החוקי ללא חוקי , בין מסורת למודרניות , בין פרטיות לציבוריות , בין יוזם לקורבן . אולם חשוב מכול , בעקבות השערורייה הזאת , נושא הפוליגמיה והנישואים הדתיים , שהיה עד אז מודחק , פילס את דרכו אל רשות הרבים . הנישואים הדתיים היו לסלע מחלוקת לא רק בין תומכי החילון לתומכי האסלאם , אלא גם בקרב מצדדי האסלאם . מנהיגים דתיים מסורתיים נבוכו אל מול הצורות שסוגיית הנישואים הדתיים צצה בהן מחדש בהקשר מודרני אוטונומי , כדי לחפות על יחסים מתירניים וחופשיים , בניגוד לתפקידם החברתי בהקשר המסורתי , שבו הם משמרים תפקידי מגדר מוכרים חברתית . הנוער , שרק לאחרונה נעשה עירוני ומשכיל , נקרע בין האינדיבידואליזם שזה מקרוב הכיר לבין הדחפים הליבידינליים והתביעות למוסר דתי , ומצא פתרון בנישואים הדתיים כמכשירים את הצורך ביחסים מתירניים .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר