|
|
עמוד:38
הועלה והצניעות האסלאמיות דרישתן של סטודנטיות מוסלמיות שירשו להן להשתתף בשיעורים באוניברסיטה בתלבושתן האסלאמית היא ההתקפה הנראית ביותר לעין על הפרויקט החילוני ונתפסת בעיני האליטות החילוניות כפלישה לרשות הרבים " שלהן : " כיתות באוניברסיטה , בית הנבחרים , הטלוויזיה , אולמות הקונצרטים , הרחובות וכר . בין מודרניות לאסלאמיות , האינטרסים נותרו בעינם , כלומר שדה הקרב עודנו הגדרות עצמיות , חלוקת מרחב ודרכי התנהגות על פי מגדר , והשתייכויות אזרחיות . פעילותן ונראותן הציבורית של הנשים מאפיינות את האסלאמיות העכשווית בה במידה שהן מציבות אתגר למצוות האסלאם המסורתיות הקוראות להסתגרות הנשים ולהפרדתן . פעילות חדשות בשם האסלאמיות מפלסות את דרכן להשכלה אוניברסיטאית , לחיים הפוליטיים ולמרחבים ההטרו חברתיים העירוניים של המודרניות . משום כך יש בדרכן של הנשים האסלאמיות מעין המשכיות ועם זאת היפוך של אופן ההשתתפות של הנשים בחיים הציבוריים . הגדרות העצמי , המחלוקות על אורחות חיים ועל ביטוי אמנותי - בקיצור , פוליטיקת הגוף , וביתר דיוק פוליטיקת המגדר - נעשות עניין מרכזי בדיון הציבורי , שבו נושאי נס החילון מתנגדים לדוגלים באסלאם . הפוליטיקה האסלאמית שואפת להגיע לשליטה מוסרית ברשות הרבים באמצעות פעולות ידועות היטב , כמו שליטה בצניעות הנשים באמצעות לבישת רעלה , הגבלת מפגשים פומביים בין המינים , איסור על צריכת אלכוהול וצנזורה על האמנויות . כמעט כשיקוף ראי של עמדת המודרניות , האמונה האסלאמית מעמידה את עצמה כנקודת ייחוס לחידוש משמעותן האידאולוגית של סוגיות חברתיות שוליות לכאורה , כגון אורחות חיים , אופן דיבור , התנהגות בין אדם לחברו . כל ביטוייה מהווים ביקורת על אורח החיים החילוני ומפגינים כמיהה לשליטה ברשות הרבים לפי דרישות אורח החיים האסלאמי . שליטה במיניות האשה וויסות המפגשים החברתיים בין גברים לנשים הם נושא מרכזי בגיבוש המוסריות של רשות הרבים . כתוצאה מכך , בהקשר מוסלמי , המחלוקת על אורחות חיים , במקום שתהיה עניין טריוויאלי הנתון לבחירה אישית או למגמות משתנות , מגדירה את התכווצותם או את התרחבותם של גבולות רשות הרבים , וזו בתורה מגדירה את גבולות הסובלנות . נקודות הדמיון והשוני בין האסלאמיות לבין התנועה הפמיניסטית המערבית יכולות לספק לנו כמה רמזים נוספים להבנת הפרדוקסים האלה שיוצרת האסלאמיות של ימינו לגבי סוגיות של סובלנות הקשורות לבחירה באורח חיים ולהגדרות של רשות הרבים . הפמיניזם והאסלאמיות כאחד מכניסים אל הפוליטיקה את התחום האינטימי , הפרטי . המוטו של התנועה הפמיניסטית - "האישי הוא פוליטי" - תרם להרחבת הפוליטיקה לכיוון סוגיות של הגדרה
|
|