|
|
עמוד:22
מודל לאי סובלנות , הרי הוא עקירת הקיום הזה . הסובלנות היא אפוא מידה הקשורה מאוד לגבולות ולקווי תיחום . אין היא נכנסת לתמונה כשקיימים איומים כוללים על מי שאנו - הן איומים הבאים מבחוץ ומבפנים , הן גופניים הן סמליים באופיים . הסובלנות קשורה דווקא להתנהגויות או לאמונות המתקיימות ב"שולי" הדהות הקבוצתית . שוב אנו חושבים על יהודים ופרוצות בחוק הקנוני של ימי הביניים , כי הם מדגימים היטב סוג זה של שוליות ( יחד עם המצורעים , הקבצנים , הזרים , לפעמים המוסלמים וכר . ( כולם התקיימו על 9 גבולות החברה או בשוליה - לא מעבר להם ולא לגמרי בתחומם . אם נמשיך על פי היגיון זה עד המסקנה המתבקשת , נגלה ממצא מעניין מאוד : ככל שהגבולות רחבים יותר , כן רבים יותר בני האדם , ההתנהגויות והעמדות של השוכנים בתוכם , וככל שהם צרים יותר , כן פוחת מספרם של הממוקמים בתוכם . ומכאן - ככל שקו הגבול עבה יותר כך עולות סוגיות רבות יותר של סובלנות ואי סובלנות וגוברים הסיכויים שאדם יבוא במגע עם התנהגויות ועם אמונות שהוא סולד מהן ( בלי שאלה יאיימו בהכרח על זהותו , אף על פי שהן אולי גורמות לו לשקוע בחישובים אין קץ לגבי קיומו או אי קיומו של איום שכזה . ( ברור אפוא מדוע היתה הסובלנות נושא חשוב כל כך בחברות בעלות זהויות קבוצתיות חזקות - אלה חברות בעלות גבולות עבים מאוד , בעלות זהויות קורפורטיביות והגדרות קבוצתיות רחבות מאוד המצריכות סובלנות כזאת , גם אם לעתים תכופות ובמקרים טרגיים רבים דווקא היעדרה של סובלנות או כישלונה האמפירי הם שהביאו להגדרתן . גרעין טענתי הוא שחברות מודרניות ( המוגדרות , למשל , בהצהרת זכויות האדם והאזרח הצרפתית ובחוקה האמריקנית ) אינן נעשות דווקא חברות סובלניות יותר , אלא בעצם נפטרות מגבולות קבוצתיים . במובן מסוים זאת היתה משימתן של המדינות המודרניות , ובצורתן הליברלית אפילו יותר מאשר בצורות אחרות , רומנטיות לאומיות יותר . אזכיר את התשובה הקלסית של הנאורות על "השאלה היהודית , " שנתן הרוזן סטניסלב דה קלרמונט טונר ( Clermont-Tonnerre ) ב : 1789 "עלינו לסרב לתת דבר ליהודים כאומה , ולתת הכול ליהודים כפרטים . " זו נהפכה אולי להצהרת העמדות הפרדיגמטית כלפי האחר - כינונו אך ורק כישות פרטנית ולא . 9 ראו . 10 . in the Middle Ages , Princeton : Princeton University Press , 1996 David Nirenberg , Communities of Violence : Persecution of Minorities על מהלך זה והשלכותיו העכשוויות יותר ראו . pp . 156 , 158 the Contemporary French Jewish Scene " , Jewish Society Studies 6 ( 2000 ) , '' Decolonialization and the Renewal of French Judaism : Reflections on Michael Shurkin ,
|
|