|
|
עמוד:7
פתח דבר שלמה פישר בשנים 2002-1998 התקיימה בברלין , וינה , סרייבו וירושלים סדרה של סדנאות ומפגשים שהמשתתפים בהם - מלומדים , אנשי חינוך , פסיכולוגים ואנשי דת - דנו בשאלה האם ניתן להצמיח עמדות ופרקטיקות של סובלנות ממסורות דתיות . העבודות שבכרך זה הן פרי חלקי של אותם דיונים ומפגשים . נקודת המוצא לבירורים אלה היתה כפולה . א . ההכרה שמסורת הסובלנות ( tolerance ) המאפיינת את הדמוקרטיות הליברליות המערביות מקורה בשני אירועים מסוימים מאוד בהיסטוריה של מערב אירופה ושל צפון אמריקה : הרפורמציה הפרוטסטנטית והנאורות . ( enlightenment ) ב . ההכרה הגוברת והולכת שהנחות היסוד התרבותיות שהניחו האנשים שחוללו את האירועים האלה , או הנחות אקוויוולנטיות , לא היו לנחלתם של מאות מיליוני מוסלמים , נוצרים , הודים ויהודים באסיה , בדרום מזרח אסיה , באירופה ובדרום אמריקה , אף על פי שהחברות שהם חיים בהן נוטלות חלק משמעותי במודרנה . מאחר שלדת תפקיד חשוב לא רק בחיים האישיים , החברתיים והפוליטיים של אזרחי ארצות המזרח התיכון , הבלקן , מזרח אירופה , הודו , תאילנד ועוד מקומות , אלא גם בקונפליקטים שונים המתרחשים במקומות אלה , ראו המשתתפים בסדנאות ובמפגשים צורך לפתח מקורות רעיוניים ותרבותיים נוספים לסובלנות ולדו קיום בין הדתות השונות ובתוכן . בנסיבות האלה , גילוי מקורות של סובלנות בדת הוא במידה מסוימת כורח המציאות , ונובע מהמשך מרכזיותה של הדת בחברה העכשווית . אולם נוסף על כך , ראו בגילוי זה , לפחות מקצת המשתתפים , הזדמנות להציע חלופה לליברליזם החילוני של המערב . פגמיה של החברה הליברלית שצמחה בעקבות הרפורמציה והנאורות היו בשנים האחרונות מושא לדיון , ועלתה התקווה שאולי חברה דתית "מתוקנת" וסובלנית יכולה להוות חלופה תרבותית לה . אפרט בקיצור נמרץ את מקצת הטענות שהצגתי בסעיפים הקודמים . הסובלנות של המערב נשענת על שני יסודות המשלימים זה את זה : "הפרטת" הדת והגבלתה לספרה הפרטית ; החילוניות והאדישות לדת . הפרטת הדת היא תוצאה של הרפורמציה . שני גורמים , חיצוני ופנימי , עוזרים למסד תפיסה זו . הגורם החיצוני היה מלחמות הדת והאי הסכמה העמוקה לגבי הדת שאפיינה את אירופה ( ואת השלוחה שלה בצפון אמריקה ) בראשית העת החדשה . הגורם
|
|