|
|
עמוד:12
המצב הקיים רבד בבד לחולל שינויים יסודיים ( ממעלה שנייה . ( השער השני , "העצמה תרבותית וחברתית של המורים כמחוללי שינוי , " מציג תפיסות עולם הנוגעות לחינוך מורים חושבים ובעלי יכולת לחולל שינויים במערכת החינוך . מחברי המאמרים בשער לה מתויקים בעמדה ביקורתית המצפה מאנשי חינוך וממוסדות ההכשרה שלהם שלא לשמש סוכני חברות שמטרתם לשמר את המצב הקיים אלא גורמי טרנספורמציה והבניה מחודשת בחברה . הכותבים מציעים לסרטט את דמותו של המורה הרצוי , שאליה צריכה לשאוף ההכשרה להוראה . נמרוד אלוני קורא להכשיר "אנשי חינוך ראויים לשמם" באמצעות טיפוח אישיות פרופסיונלית אקטיביסטית המושתתת על השקפת עולם דמוקרטית הומניסטית ועל אתיקה חינוכית . הוא מציע לכלול בתכנית ההכשרה להוראה תשתיות השכלה ותרבות ( סוגים של אוריינות , ( שישמשו בסיס אינטלקטואלי בעבודת המורה , ולקיים דיאלוגים פדגוגיים מעצימים , שיספקו למורה מסד לפיתוח עמדה של נדיבות כלפי תלמידיו . גם אריאלה עצמון רואה במורה אינטלקטואל שמלאכת ההוראה שלו מתמקדת בחשיבה האנושית . בהתבססה על הגישה ההרמנויטית של היידגר , עצמון משווה את מלאכת ההוראה ליצירת אמנות . לטענתה , מערכות הכשרת המורים שמעוגנות בחשיבה לןלקולטיבית טכנולוגית משתפות פעולה עם הממסד ופוגעות בטיפוח החשיבה של מורים ותלמידים ובפוטנציאל המשחרר של תהליך ההוראה-למידה . רון הוז וענת קינן מביעים טענה דומה . מוסדות ההכשרה להוראה מתנערים מתפקידם לשינוי חברתי ומעצבים אנשי חינוך בעלי זהות מקצועית וצורות תפקוד הרצויות לממשל . לטענתם , ההוראה נתפסת כפעילות השייכת לעולם העמל ולא לעולם הצווארון הלבן . לפיכך , ההכשרה להוראה פועלת להשגת "שחבור חברתי" ( social reproduction ) של המורים , כלומר שחזור המבנה והדפוסים החברתיים הקיימים , ואילו המורים פועלים להשגת שחבור חברתי של תלמידיהם . הוז וקינן טוענים כי על המוסדות להכשרה להוראה להתנתק ממחזור השחבור ולקבוע מחדש את התפקידים החברתיים שהם מוכנים לקבל על עצמם . השער השלישי , "שינויים מערכתיים בהכשרה להוראה , " מתמקד בשלושה תחומים : מבנה תכניות ההכשרה , משיכת האוכלוסיות הבוגרות למקצוע ההוראה ומיצוב מוסדות ההכשרה במערכת ההשכלה הגבוהה . מאמרה של שלומית אבדור מציג דגם חדשני בהכשרה להוראה , לבעלי תואר אקדמי , שיש בו שלושה נדבכים י הכשרה טרום תפקידית קצרה שאורכה סמסטר אחד ; הכשרה במעמד "מורה מתמחה" שאורכה שלושה סמסטרים ובסופה יקבל המורה תעודת הוראה ; הכשרה תוך תפקידית במסגרת לימודים לתואר שני המתמקדים בהתמחות פרופסיונלית בחינוך , מן הסמסטר החמישי ואילך . לדברי אבדור , הדגם מציע רצף יעיל של הכשרה ופיתוח מקצועי והוא עשוי למשוך מועמדים בעלי נתונים גבוהים . בדגם זה טמון , לטענתה , פוטנציאל להידוק הקשר שבין הממד האקדמי לממד המעשי בהכשרה , אולם הוא מחייב ביסוס מערכתי ממוסד בין מוסדות ההכשרה לבין מערכת החינוך . לדגם זה יש גם השלכות על תוכני הלימודים בהכשרה ועל תהליכי ההוראה-למידה בתכניות ההכשרה . העניין במועמדים בעלי נתונים גבוהים עומד גם במוקד מאמרה של דרורה כפיר . נוסף על מסלולי ההכשרה הרגילים , אשר פונים אל אוכלוסיות מוכרות , מציעה כפיר מסלול חלופי המיועד לאקדמאים המבקשים קריירה שנייה . לדעתה , גיוס כזה יביא למערכת
|
|