|
|
עמוד:9
ובין בעלות פרטית , אלא בין בעלות ממשלתית ובין בעלות פרטית תחת רגולציה . הערכת החלופות אינה פשוטה ומסקנותיה לא תמיד חד משמעיות . פרשטמן מדגיש כי בתחום השירותים הציבוריים חובה להתחשב בהעדפות הפרטים , שאינן נובעות רק משיקולי יעילות כלכלית . במחלוקת השישית , "גודל המגזר הציבורי : המודל האירופי והמודל האמריקני , " דן אביה ספיבק בהבדלי השקפה וכהבדלי מציאות בין ארצות הברית לבין אירופה בכל הנוגע לאי שוויון , לגודל הממשלה , לנטל המס ולפדיון . עולה ממנה כי יש יותר ממבנה אפשרי אחד למשק : הן המודל האירופי ( ובעיקר הסקנדינבי ) והן המודל האנגלוסקסי מאפשרים רמת חיים גבוהה , והבחירה ביניהם היא בחירה פוליטית . כך למשל , אין מספר יחיד , אובייקטיבי , המתאר את גודל הממשלה ה"נכוך , והגודל הרצוי הוא עניין לבחירה ערכית ולהעדפות החברה . המחלוקת השביעית , "איגודים מקצועיים" מאת יצחק ספורטא , דנה במקומם של האיגודים בחברה ובהשפעתם על הדמוקרטיה , על אי השוויון ועל העוני . הספרות הכלכלית האמפירית מגלה כי השפעת האיגודים על משתנים כלכליים ( צמיחה , אבטלה , אינפלציה וכו ( ' קטנה ממה שנדמה לרבים , והשפעתם העיקרית היא בהפחתת הרווחים . בישראל נחלשו מאוד האיגודים המקצועיים , והמחבר דן בדרכים האפשריות לחיזוקם לנוכח תרומתם האפשרית לחברה . המחלוקת השמינית , "על המוחלט והיחסי בהגדרת קו העוני" מאת לאה אחדות , מסכמת את התיאוריה הכלכלית בנושא קביעת קו העוני . המחברת מתארת רצף של גישות להגדרת העוני — מגישות מוחלטות לגישות יחסיות לחלוטין — וכן שילובים אפשריים ביניהן , ודנה ביתרונות ובחסרונות של כל גישה . הפרק האחרון מיוחד לישראל ולמדידת העוני המקובלת בה . במחלוקת התשיעית " , באיזו מידה מדידת האיכות ברפואה תורמת לבריאותנו , " ? דנים קובי גלזר ושולי ברמלי גרינברג בסוגיה מרכזית הנוגעת לביזור או להפרטה של מערכת הבריאות — מדידת האיכות ברפואה . הסוגיה נדונה מתוך התייחסות למצב בארצות הברית ובאירופה . גלזר וברמלי גרינברג מצביעים על הסכנה הכרוכה במדידה כזאת : היא יוצרת תמריצים העלולים לעוות החלטות רפואיות . המחלוקת העשירית והאחרונה , "ביזור והפרטה במערכת החינוך" מאת משה יוסטמן , עומדת על התגברות מגמת הביזור וההפרטה במערכת החינוך בישראל ובארצות רבות אחרות ובוחנת את היתרונות והחסרונות שבה . באופן כללי , יתר ביזור מאפשר התאמה טובה יותר של שירותי חינוך מקומיים להעדפות ההורים , אך גם מעניק עדיפות לתלמידים מרקע חברתי כלכלי מבוסס . כמו כן , ביזור החינוך על בסיס דתי , ערכי , תרבותי או עדתי מגביר מטבעו את המגוון התרבותי בחברה , וכך מעשיר אותה , אך בה בעת מעמיק את הפערים בין הקבוצות . יוסטמן מציין גם כי ביזור המתבסס על בחינות מעקב עלול לפגוע בתהליך החינוכי במובנו הרחב יותר . יותר משנה חלפה מאז הוצגו המחלוקות לראשונה , ובינתיים פרץ בעולם משבר
|
|