|
|
עמוד:12
המאות האחרונות לפני הספירה , בעידן של פילוג ומחלוקת , משקף מאבק בין זיכרונות היסטוריים חלופיים הקשורים במיתוס זה . הדיון עוסק ביחס בין ממשותן ההיסטורית של המגילות בתקופה של חילופי משמרות , מאבק ופולמוס , ובין המיתוס בדבר ספר , מספר וסיפור , השוזרים את העולם הנגלה בעולם הנעלם ומציעים היסטוריה חלופית של העולם היהודי בעת העתיקה . בחלקו הראשון של הספר אתאר את הרקע ההיסטורי להיווצרותה של ספריית המגילות ואסרטט את פניה הביבליוגרפיים של ספרייה וו , שלא תוארו עד כה לקורא העברי . בחלקו השני אעמוד על סיפור היווצרות הספרייה הכרוך במיתוס כוהני בדבר מקור הדעת , האמת , הדרור והצדק , הקשורים בראשית לימוד הקריאה , הכתיבה והחישוב , בשמירת מחזורי השבתות , השמיטות והיובלים המעוגנים בשבועה ובברית , וביחסי הגומלין בין הנגלה לנעלם המתועדים בספריית כתבי קודש . עוד אדון בתוכנה הייחודי המקודש של ספריית המגילות , שמקורו נודע משמים , בחלום ובחזון , בהתגלות ובנבואה , ובזיקתה המהותית של ספרייה זו למסורת לוח מועדי ה , ' מקראי קודש , מועדי דרור , ולמסורת המקומות שאלוהים שוכן ומתגלה בהם בתמורות העתים ומעבר להן . הדיון ייסוב על נסיבות השתלשלות הספרים מעולם המלאכים לעולמם של הכוהנים והלויים במסורת המגילות , ועל זהות הנוחלים , שוחרי הדעת , והמנחילים , המכונים ידעים , מלאכי קודש ואלוהי דעת . הדיון בכוהנים , בלויים ובמלאכים במגילות מדבר יהודה ובנוסחיהן המקבילים בספרות החיצונית קשור בזמן מקודש , במקום מקודש , בפולחן מקודש ובזיכרון מקודש , ובמהות קשרי הגומלין בין מישורים אלה . הגבולות בין מיתוס להיסטוריה אינם חד משמעיים כאשר מדובר בעבר הרחוק מרחק אלפי שנים , המיוצג בחיבורים אשר לפי המסורת הכוהנית מעוגנים במקורות השראה אלוהיים ומלאכיים . חיבורים אלה עוסקים באושיות התודעה ההיסטורית ובתשתיתה בעולם הסמוי מן העין , המכונן את הקדושה , את החוק , את הדעת , את האמת והצדק ואת ביטוים ביצירה הכתובה במסורת היהודית בעת העתיקה . קל וחומר שהבחנות אלה אינן חד משמעיות כאשר המיתוס וההיסטוריה כאחד משיקים למסורת המקראית , העשויה להיקרא כמיתוס מכונן ובהיסטוריה שהאל מתערב במהלכה , בעיני קוראים שונים בחליפות העתים . ההבחנות בין גבולות שבין מציאות היסטורית , הניתנת לחקירה ביקורתית אובייקטיבית לכאורה , ובין תודעה מכוננת מציאות , העולה ברוח היוצרת השוזרת בין דמיון למציאות , שהיא סובייקטיבית באופן בלתי נמנע , אינן פשוטות כל עיקר . שאלות רבות בדבר המציאות ההיסטורית של כותבי המגילות ושומריהן נשארו ללא הכרעה ברורה גם לאחר שישים שנות מחקר , אולם דבר אחד ברור לגמרי למקרא הממצא הכתוב - כותבים רבים ושונים , שכתביהם הגיעו אלינו במגילות קומראן , כתבו במגוון דרכי ביטוי יצירות מפעימות בסיפור ובשיר ,
|
|