|
|
עמוד:12
הרוחנית שייסד הבעש"ט ולאורה הדריך את תלמידיו , שואפת לאיחוד משיחי בין הרוחני לגשמי , בין העולמות הגבוהים לעולמות הארציים , איחוד המבוסס על תיקון מידות ועל רצון לאפשר לכל איש להשתתף בעשייה רוחנית בדרגה המתאימה לו , איחוד המהווה את 'סוד הדעת . ' תוכן הספר החלק הראשון מהווה הקדמה נרחבת המתארת את דמותו של הבעש"ט . נפתח במעט מהביוגרפיה שלו , על זיקתו לקהילתו , תלמידיו ולמקום מושבו . נמשיך בהרחבה בתיאור תפיסתו המשווה את יחסי האדם עם בוראו ליחסי בן לאביו , תפיסה המדגישה את הקשר הראשוני ביניהם , ומנוגדת לתפיסה הרואה את יחסי אדם ובוראו מזווית מרוחקת יותר של עבודת עבד את אדונו . נושאים אלו נדונו בהקשר ליחסו של הבעש"ט לתורת הקבלה וניסיונו לתרגם את מושגיה , מתפיסה ממשית של המציאות למערכת מושגית נפשית , הקשורה לתפקידו של האדם , לקרבתו לבוראו ולדרכי תיקונו של העולם הארצי . החלק השני מרחיב בתיאור תופעת השבתאות במאה הי"ז , ובעיקר בגלגולה האחרון בימי הבעש"ט ובתחום מושבו , בדמות הפרנקיזם שפעל בגליציה במאה הי"ח . נדון בשורשיהן הרוחניים של תופעות אלו ובמשמעותן ההיסטורית והחברתית . נסביר את הדימיון שבין התנועה השבתאית בכלל ובגלגולה הפרנקיסטי בפרט , ובין הניהליזם הניטשיאני , שנותן את אותותיו הקשים להתמודדות גם בימינו . לאחר מכן נעסוק בזיקתו של הבעש"ט לתופעה זו בסביבתו ובניסיונו להתמודד , בצורה רוחנית , עם השפעותיה והשלכותיה הרוחניות והציבוריות . ננתח את ניסיון התיקון לתופעות אלו , בהסתמך על מקורות חסידיים ומקורות נוספים המשקפים את התמודדותו של הבעש"ט עמן , ואת יחסו הביקורתי לעימות החריף שפרץ בין החבורה הפרנקטיסטית ובין הקהילה היהודית בזמנו . החלק השלישי שהוא עיקר הספר , הוא הצגה מסודרת של הגות הבעש"ט : הצגת יחסו לתהליך התיקון , המשיחיות , שדרכה יגיע העולם לתיקונו העמוק והשורשי ; והצגת יחסו לתורה ומצוות , תפילה ותיקון המידות הפגומות .
|
|