|
|
עמוד:9
מבוא תחיית האורתודוקסיהאחד המאפיינים היותר מרשימים והפחות צפויים של החיים היהודיים בעידן הבתר שואתי הוא תחייתה של היהדות האורתודוקסית בסגנון מזרח אירופה , במיוחד בישראל ובצפוךאמריקה . בשנות הארבעים והחמישים של המאה שעברה דיברו על קצה הקרב של האורתודוקסיה . הקהילות היהודיות בצפון אמריקה נטו אל התנועות הלא אורתודוקסיות , ואילו מדינת ישראל הציגה דימוי של לאומיות סוציאליסטית אנטי קלריקלית . רבים ניבאו את היעלמה הקרב של האורתודוקסיה ואת ניצחונן העתידי של המודרניות והחילוניות ברחבי העולם היהודי . מי שכיהן באותם ימים כרב אורתודוקסי באמריקה חש מן הסתם כי הוא מצוי במגננה מתמדת וכי הדור היותר מבוגר מהווה רוב מניין ורוב בניין של הקהילה בבית הכנסת שלו . אם השתייכות מוסדית דתית היא צורה של הזדהות חברתית , כי אז אנשים העדיפו את ה"קהל" שהתאסף בקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות . בישראל היתה ידה של הציונות החילונית על העליונה . הקהילה הציונית הדתית ניהלה קרבות הגנה על מוסדותיה החינוכיים . היה ברור שהעם היהודי הולך ומתרחק מן המסורת , נוטש את הדפוסים הישנים של חיי היומיום , המאורגנים סביב המבנה הנורמטיבי של תורה והלכה . סוציולוגים כתבו על סופה של החברה המסורתית . עולם הישיבות , עולם של לימוד תורה רב אנפין ומסגרת הלכתית חובקת כול , היה על סף קריסה . יהודי חדש , חילוני , קם והיה . השקפות של תיאולוגים ימי ביניימים כגון רבי סעדיה גאון והרמב"ם , שהבינו את הזהות היהודית כמכוננת על ידי התורה , נעשו פחות ופחות רלוונטיות . ברית סיני וקיום ההלכה נתפסו כערכים שסייעו בשימור העם היהודי לאורך שנות גלותו , אך עתה פינו את מקומם לרוח הלאומיות שהביאה בכנפיה את תקומת מדינת ישראל המודרנית . בישראל התארגנו עכשיו החיים היהודיים באמצעות כלים חדשים כגון השפה העברית , המחויבות להמשכיות היהודית ושגשוג המדינה היהודית בארץ ישראל . הרוח החלוצית חייבה יישוב מחדש של הארץ , שירות צבאי ועוד . מהפכה תרבותית בקנה מידה אדיר זכתה להצלחה גוברת . על דמות
|
|