|
|
עמוד:5
יהדות ישראלית להיות יהודי פירושו ליטול חלק בקהילה שהעבר הוא יסוד מכריע בכינונה . זהות , תרבות , תודעה , דת ופרקטיקות יהודיות הן בעלות עומק היסטורי שראשיתן בעבר הרחוק . יהודי הוא לכן , חבר בקהילה היסטורית . להיות ישראלי פירושו להשתייך לקהילה המכוננת על ידי ההווה במקום נתון - בישראל . הישראליות מכוננת בעיקר על ידי המקום ; העומק הזמני שלה רזה . במושגים היסטוריים , הזמן הישראלי הוא עול ימים . הזמן היהודי והזמן הישראלי נראים כבלתי מתואמים . המשקל המכריע בקיום היהודי מצוי במסורת העבר הנושאת את מלאות הקיום היהודי , ואילו הזמן הישראלי הוא זמן ההווה שפניו מופנות אל העתיד . החוויה הישראלית מתגלמת בתחושה של תנועה , שינוי ועיצוב מתמידים , ואילו החוויה היהודית מתגלמת בתחושה של כפיפות , המשכיות והכרה בכוח המחייב של העבר . היעדר תיאום זה עלול להתגלם בתחושה של מתח , סתירה וקרע בין היהדות לבין הקיום הישראלי ; בין זהות ותרבות יהודית לבין זהות ותרבות ישראלית . סדרת הספרים יהדות ישראלית מבקשת לחשוב מחדש על מתח זה . הסדרה איננה עוסקת בתיעוד העבר או בניתוח ההווה , אלא בקשרים שביניהם ובאפשרויות המעשירות שעולות מקשרים אלו , בתהליך הפריה דו כיווני : העבר הוא עוגן שממנו ההווה מתעצב ושואב את תוקפו ; וההווה מספק פרספקטיבות חדשות לקריאה של העבר . עניינה של הסדרה הוא במיזוג האופקים של הזמן היהודי והזמן הישראלי . חוזה המדינה , בנימין זאב הרצל , סבר כי שחרור היהודי מכבלי הזהות היהודית הישנה יאפשר לו לבנות את חייו כאדם חדש , כבךחורין , כיצור אוטונומי המעצב את גורלו בעצמו . זאת בניגוד ליהודי 'הישן' שגורלו היה נתון בידי אחרים . הוא שאף להנחיל לעמו 'הישן' את הנאורות , את המודרניות ואת הטכנולוגיה שחווה באירופה של סוף המאה התשע עשרה . הספר שלפנינו , הרצל אז והיום : יהודי ישן אדם חדש ? בודק האם הפרקים הדרמטיים שנרשמו במסע היהודי במאה העשרים שלאחר הרצל - גלות , שואה , תקומה וריבונות - יכולים ללמד כי הצדק היה עמו . הגותו של
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|