|
|
עמוד:10
מימי הבית השני , כפי שעולה לדוגמה מסיפורי יהודה המכבי המובאים בספרי החשמונאים א' וב י ובכתבי יוסף בן מתתיהו . אולם כל אלה היו אירועים שהזמן גרמם , הם נערכו כדי לעורר רחמי שמיים ולבטל גזרות קשות , ולא היו חלק ממערך תפילות סדיר ומגובש . קיבוע התפילה והנהגת כלליה נתמשכו על פני דורות רבים , והביאו לא פעם להתקוממותם של חכמים ואחרים נגד מיסודו של המעשה הדתי האמיתי וחילולו , ובכלל זה גם תפקידו הנכבד של שליח הציבור , הוא החזן . על פי הסיפור שלמעלה מנהל אדם שיכולתו המוסיקלית רבה את התפילה בבית מדרשו של רבי לוי יצחק מברדיצ ' ב - הצדיק החסידי הנודע בטוהר ליבו ובאורחות חייו העממיים ( נפטר בשנת . ( 1810 אולם האיש שכח זה מכבר לפני מי הוא מתפלל , והוא רואה בתפילתו את ה " עמוד " הניצב מול עיניו ואת אוזניהם הכרויות של מעריציו , ולא עוד . תפקידו של הצדיק הוא להזכיר לאותו חזן ולשכמותו את מאמרו של התנא רבי אליעזר : ... " וכשאתם מתפללים דעו לפני אתם עומדים " ( תלמוד בבלי , ברכות כ"ח ע"ב . ( אכן , יפה תבע רבי אליעזר מן המתפללים , בדורו ובכל הזמנים "כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים !" צפה רבי אליעזר את הסכנה המתלווית אל עיצוב התפילה כטקס שבו נוטל החזן תפקיד ראשי והוא מבצע אותו קודם כל לשביעות רצונם של קהל המתפללים . התפתחות כזו עלולה להביא את החזן לשכוח עד מהרה את תפקידו האמיתי - שליח הציבור . על שליח הציבור לערוך ולהנהיג את תפילתם של הרבים מול האל , ובתוך כך עליו להעניק לתפילה גם את הממד של השירה הדתית שבו נועד אמנם לחזן תפקיד רב ערך . אולם חלילה לו ולקהלו לשכוח לפני מי הם עומדים ומהי תכליתו האמיתית של מעשה התפילה . לא מקרה הוא שהדרישה המופנית אל המתפללים באה דווקא מפיו של רבי אליעזר , המתנגד הגדול לעשיית התפילה קבע . בעוד שרוב חכמי דורו הסכימו לעיקרון החדשני של חובת תפילה קבועה המוטלת מעתה על כל אדם ובכל
|
|