|
|
עמוד:3
שנתו הארבעים חי המהר"ל בפוזנן , ולמד לעצמו . לאחר מכן , מ535- ו ועד , 1573 כיהן כרבה הראשי של מורביה , בעיר ניקולסבורג . בגיל שישים התיישב בפראג , חי ללא משרה רשמית , ניהל את בית הכנסת ואת הישיבה הקטנה של ה"קלויז , " הגה ועבד למען הבשלת יצירתו , שבכתיבתה ובפרסומה התחיל בהיותו בן שבעים . ב592- ו , בגיל שמונים , עזב המהר"ל את פראג ושב לפוזנן בתור רבה הגדול של העיר , אולם בתום חמש שנים חזר לפראג בה מונה לרב ראשי , וכיהן בתפקיד זה עד למותו , ב , 1609- והוא בן תשעים ושבע . מהצלבות מידע שונות , מעדויותיהם של בני דורו , ומאי-אילו הדים אוטוביוגרפיים הנשמעים בכתביו עולה כי הסיבות לשינויים התכופים הללו נעוצות בתקריות ובמאבקים שאיפיינו את התקופה . ציד המכשפות שליווה את גל ה"נדלריזם" במורביה , המפגש החשאי עם הקיסר רודולף השני , שנערך ב592- ו בארמון ההראדשין בפראג , והחיכוכים עם רבני פוזנן ב596- ו , אינם אלא חלק מהארועים , שבאמצעותם ניתן להסביר את שינויי הכיוון והמקום בחייו של ההוגה , שידע מתחילת דרכו להשליט את סמכותו על סובביו , למרות שתביעותיו סתרו לעיתים קרובות את הנורמות הרווחות בקהילות היהודיות במזרח אירופה . היו אלה נורמות מתונות ובורגניות , שהרי החל ממחציתה השנייה של המאה הט"ז שרר שלום בין הקהילות הדתיות השונות באימפריה הרומית הקדושה , ואיפשר ליהודי גרמניה ובוהמיה לחיות בבטחון יחסי , שעה שיהודי פולין נהנו כבר מראשית המאה מסובלנות נדיבה . כך חיה יהדות מרכז אירופה בשקט ובשלווה , מסוגרת בעצמה ומרוחקת מהמשברים הפוליטיים , החברתיים והרוחניים שזעזעו את יתר חלקי העולם היהודי בחמישים השנים האחרונות של המאה הט"ז . קהילות מרכז אירופה התפתחו והוסיפו כח , לימודי התלמוד , העיסוק במצוות , והחיים החברתיים והרוחניים באיזורים מוגנים אלה הרקיעו לגבהים חדשים .
|
|