פתח דבר

עמוד:12

פוליטית , ובין עוצמה כלכלית להגמוניה פוליטית . הקרבה בין האליטה הכלכלית לעילית הפוליטית בישראל , בעיקר זו של מפלגת העבודה , אפשרה לראשי המגזר העסקי להניע מדיניות כלכלית ניאו ליברלית , להביע תמיכה נלהבת במדיניות השלום וליצור זיהוי מוחלט בין השתיים . אך דווקא להצלחה ראשונית זו היה מחיר : מדיניות השלום זוהתה עד מהרה עם האינטרסים של האליטה הכלכלית עסקית והותירה מאחוריה חלקים רחבים בציבור אדישים ואף עוינים . יתר על כן , לאליטה הכלכלית לא היו כל דרכי גישה אל אוכלוסיות אלו . כך , כאשר נקלע תהליך השלום לקשיים , לא עלה בידי האליטות להפוך את סדר היום , שאותו הכתיבו מתוך עוצמה , לפרויקט הגמוני , המזוהה עם טובת הכלל . הליברליזציה שבה תומכת גם אליטת הליכוד נמשכה , אך תהליך השלום נחבל . המאמרים שהצגנו עד כה מנתחים , כל אחד בשיטתו , את החברה הישראלית כמערכת , ומתרכזים , בדרך כלל , בשאלת השינויים במבנה הכלכלי ובמדיניות הכלכלית המתחוללים בישראל בעידן הקפיטליזם הגלובלי , הפוסט פורדיסטי או הניאו ליברלי ובהשלכותיהם הריבודיות והמעמדיות של שינויים אלה . ברור כי הסוגיות שנסקרו עד כה כרוכות בסוגיות נוספות : היחסים בין קבוצות שייכות וקבוצות זהות בישראל . ראשונה היא סוגיית היחסים בין הלאומים בישראל , היינו היחסים בין יהודים לבין ערבים בכלל ולבין ערבים פלסטינים בפרט . סוגיה נוספת , שחשיבותה עולה בהתמדה , היא עניין היחסים העדתיים - היחסים בין ה"אשכנזים" ל"מזרחים . " ולבסוף , סוגיה חדשה יחסית בסדר היום הציבורי , שהתהוותה בתוך תהליכי הגלובליזציה , היא היחסים האזרחיים בישראל , היינו היחסים בין אזרחי המדינה לבין מהגרי עבודה . סוגיה מרכזית נוספת העומדת במרכז כל דיון בפערים חברתיים , ישנים כחדשים , היא כמובן סוגיית היחסים המגדריים - היחסים בין גברים לנשים . אולם למרות חשיבותה של סוגיה זו , אף מאמר בקובץ לא הוקדש לנושא זה . תחת זאת , מפנים הכותבים לחיבורים אחרים , העוסקים בעניין זה . המאמרים העוסקים בשאלות השייכות והזהות , משלבים את שני הדיונים - זה של המבנה הכלכלי וזה של היחסים בין קבוצות השיוך . מן המאמרים הללו עולה בעוצמה רבה הזיקה שבין ה"מעמדות" ל"זהויות" והצורך החיוני לנתח את המציאות החברתית כמכלול בעל פנים שונות , ולא רק כאוסף מקרי של "שסעים חברתיים , " כמקובל בחלק מן הספרות הסוציולוגית בישראל . את המציאות הישראלית אי אפשר להבין , רק במונחים של הכלכלה הפוסט פורדיסטית ושל המדיניות הניאו ליברלית . ישראל נוצרה כחברת מהגרים מתיישבים קולוניאלית לאומית , וככל חברה מסוג זה , שאלות השליטה בטריטוריה , כמו זהות אתנו לאומית ואזרחות מרובדת , הן מרכזיות להבנתה . ניתוח המצב הישראלי הייחודי מחייב אפוא שילוב בין הגורמים הכלכליים מעמדיים לבין הגורמים הלאומיים פוליטיים . מאמרם של ארז צפדיה ואורן יפתחאל מראה כיצד שליטה במשאב הטריטוריאלי מעצבת את היחסים הלאומיים , האתניים והמעמדיים במערכת מרובדת ומורכבת . בניגוד לעמדה

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר