|
|
עמוד:8
הגלובליסטי המאחד ? אילו צורות לובשת ההתנגדות לקפיטליזם בתקופה הגלובלית ? אלו הן מקצת השאלות שבהן דן ספר זה , תוך בחינתן בזירה הישראלית בעידן הגלובלי . הקפיטליזם הגלובלי לא פסח על החברה הישראלית . אדרבה , החברה הישראלית עוברת בשני העשורים האחרונים שינוי מקיף - כלכלי , תרבותי ופוליטי - שאפשר לייחסו במידה רבה למהלך הגורף של גלובליזציה קפיטליסטית . המפגש בין הקפיטליזם הגלובלי לבין המציאות הישראלית הייחודית ( ייחודית כמו כל מציאות חברתית אחרת ) מחייב ניתוח , המשלב תבנית כללית ומקרה בלעדי . מדעי החברה בארץ עסקו עד כה רק מעט בשאלות אלו , וספר זה בא למלא את הצורך הדחוף במבט חוקר ומעודכן על החברה הישראלית בתקופה זו . מחברי המאמרים בספר מתמודדים עם סוגיות שונות של המקרה הישראלי בתוך ההקשר הגלובלי . מתחילה תוכנן הקובץ לראות אור כגיליון נושא של כתב העת תיאוריה וביקורת ובמידת מה הוא נועד להשלים את מה שנראה לנו חסר בכתב העת , המתרכז בעיקר בשאלות של ייצוגים תרבותיים ובתיאוריה הפוסטמודרנית . העובדה שהקובץ יוצא כספר נפרד , רק מחדדת את טענתנו לגבי הצורך בפרספקטיבה המוצעת כאן ומשקפת ביתר שאת את הדרתה מן השיח הציבורי בישראל , אפילו זה הרווח בקרב חוגים הנחשבים ביקורתיים . את המהפך הקפיטליסטי המתחולל בישראל בעשורים האחרונים יש להבין כמעבר מהגמוניה של דגם קפיטליסטי אחד - פורדיסטי / קיינסיאני , להגמוניה של דגם קפיטלסטי אחר - פוסט פורדיסטי / ניאו ליברלי ( המונחים הללו מובחרים במאמריהם של דני פילק ואורי רם . ( את השינויים בחברה הישראלית - המעבר ההיסטורי של הגוש ההגמוני מתנועת העבודה למעמד הבורגני ; המעבר לחברה פוסט פורדיסטית / ניאו ליברלית ; התגבשותו של גרעין שליטה חברתי חדש בדמות התאגידים הגדולים - יש להבין בתוך ההקשר של תהליך הגלובליזציה המואץ בשני העשורים האחרונים . אורי רם דן במאמרו בגלובליזציה ובהשלכותיה החברתיות בעולם ובישראל . מדבריו עולה כי התולדה החברתית הישירה של הגלובליזציה היא התגברותו בשני העשורים האחרונים של אי השוויון ( הנמדד כאן במונחים של פערי הכנסה ) הן במישור הבין מדינתי והן במישור הבין מעמדי , בעולם כמו בישראל . על פי רם הסיבה לכך אינה הגלובליזציה כשלעצמה , אלא היותה גלובליזציה פוסט פורדיסטית / ניאו ליברלית , הנשלטת מ"למעלה . " הגלובליזציה משנה את מאזן הכוחות , שהושג בחברות המפותחות לאחר מלחמת העולם השנייה , בין בעלי ההון לעובדים , בתיווכה של המדינה . מאזן כוחות זה , הקרוי משטר קורפורטיבי , התבסס על יחסי תן וקח בין שלושת קדקודיו של המשולש - הון , עבודה ומדינה . האפקט של הגלובליזציה בא לידי ביטוי בכך שהכלכלה הפוסט פורדיסטית , המבוססת על הטכנולוגיות החרשות של תעבורה ותקשורת , מפרקת את המשולש : ההון יכול להיקשר לעבודה ללא תיווך המדינה ( ייצוא מפעלים ,
|
|