|
|
עמוד:13
האוניברסלי , דווקא משום שאינו מייצג אף אחד . מיקומו של ממי משקף בדיוק את המצב הפוסטקולוניאלי ואת מה שהומי ק . באבא מכנה "המרחב השלישי . " בפרק המתורגם מספרו תרבות ואימפריאליזם מתאר אדוארד סעיד מגוון של אסטרטגיות התנגדות , שאחת מהן היא "המסע פנימה והופעתה של ההתנגדות . " זהו מסע של סוכנים ואינטלקטואלים מן "העולם השלישי , " המנסים לפרוץ אל מעוזיו של המטרופולין המערבי , מצביעים על הסתירות שעליהן מושתת המערך התרבותי של האימפריאליזם האירופי ומצליחים לייצר תנופה של התנגדות . במילותיו של סעיד , פלישתם של סוכנים אלו , המייצרים "עבודה אנטי אימפריאליסטית אינטלקטואלית ומלומדת פרי עטם של כותבים מהפריפריות , השוהים במטרופולין כמהגרים או כמבקרים , היא בדרך כלל בגדר התפשטות של תנועות המונים גדולות אל תוך המטרופולין . " סעיד מעיין בעבודותיהם של ארבעה כותבים פוסטקולוניאלים - ס . ל . ר . ג'יימס הטרינידדי , ג'ורג' אנטוניוס הערבי , רנג'יט גוהא הבנגאלי וס . ח . אלאטס המלזי - השונים זה מזה ברקעם ובביוגרפיה שלהם . מתוך עיון זה מצביע סעיד על עבודת כלאיים תרבותית , המשבשת את האופוזיציות הקלאסיות שעליהן הצביע בספרו אוריינטליזם . ( 2000 [ 1978 ]) משום כך , סעיד גורס כי תנועת ההיסטוריה אינה מתנהלת באופן חד צדדי כפי שהאמין הגל . תחת זאת , כלי הנשק של הביקורת נעשים חלק מן המורשת ההיסטורית של האימפריה , כשם שהכוחות האנטי אימפריאליים גם הם אינם הומוגניים , אלא רצופי סתירות . טקסט זה של סעיד מדבר , גם אם לא במפורש , הן עם הטקסטים של באבא והן עם הטקסט של גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק , המופיעים באנתולוגיה זו . עבודתו של חומי ק . באבא , ששניים ממאמריו מופיעים בחטיבת התרגומים , מסמנת נקודת ציון פרדיגמטית , כיוון שהיא מאתגרת כמה מן הפרמטרים שהיו מקובלים בספרות הפוסטקולוניאלית , בעיקר אלו שקבע אדוארד סעיד בסוף 6 שנות השבעים . בשנות השמונים התמקדה עבודתו של באבא בחקר השיח הקולוניאלי , אולם בעוד שסעיד התמקד במזרח התיכון , הרחיב באבא את מסגרת הניתוח - כפי שעשו ספיבק ורבים אחרים - וכלל בה את ההיסטוריה של השלטון הבריטי בהודו . באבא טוען כי בין תקופת הקולוניאליזם המוקדם לבין התקופה הנוכחית מתקיים רצף ולא שבר . הוא מתייחס אל תקופתנו כאל " מציאות קולוניאלית מתמשכת" ומציע לצעוד מעבר לניתוח המבני הכולל . 6 עבודתו של באבא נתפסת לעתים כמייצגת עמדה פוליטית מוחלשת . אולם , מבחינה תיאורטית היא מתארת מציאות דינמית ומורכבת אשר אינה מחליקה בקלות לקטגוריות דיכוטומיות של מזרח ומערב . גם סעיד הואשם בזמנו כמי שייצר עמדה שמרנית , שבסופו של דבר מחזקת את השיח ואת הפרקטיקה המערביים . איז'אז אחמד , למשל , טען שהתיאוריה הפוסטקולוניאלית היא תוצר של קבוצה פריבילגיה , המנותקת מן המציאות היומיומית בעולם השלישי ובסופו של דבר משתתפת בייצור תרבותי של חומרים ובהעברתם למטרופולין , ובתוך כך מטשטשת את העובדה שאנו חיים במציאות ניאו קולוניאליסטית . ( Ahmad 1992 ; 1995 )
|
|