|
|
עמוד:12
השנייה העומדת בפני השחור היא לבקש שיכירו ביופיו של הצבע השחור " ) שחור הוא יפה , ( " אולם גם זוהי אופציה של דיכוי בחברה שמעריצה את ה"לובך . מיוט קפסיה , ( Capetia 1948 ) מולאטית ממרטיניק , מחוז הולדתו של פאנון , כותבת בספרה Je suis martiniquaise כי אינה יודעת ולא אכפת לה אם מאהבה הצרפתי ( הלבן ) נאה או מכוער . "כל שאני יודעת הוא שיש לו עיניים כחולות , שיער בלונדי ועור בהיר . " במילים אחרות , מדובר בשתי אופציות של נוירוזה . כדי להתמודד עם מציאות זו , השחור עוטה על עצמו מסכה לבנה , שהיא סוג של הכחשה . לימים , יבואו אחרים ויבקשו להפוך את המבט ולהצביע ביתר אסרטיביות על ה"לובך כעל קטגוריה נוירוטית ולא טבעית ( ראו הומי ק . באבא בספר זה ; וגם . ( Bhabha 1994 ובכל זאת , הטקסט של פאנון המתורגם כאן ( בניגוד , למשל , לניתוח הפוליטי שהוא מציג בספרו נרכאי האדמה ) אינו מקבל חלוקות דיכוטומיות פשוטות . מתוך מצב החירום וזוועות המאבק באלג'יריה , פאנון מזהה את המנגנונים המרחיבים את תפיסת המציאות הקולוניאלית מבינאריות פשטנית " ) הם" מול "אנחנו ( " אל מציאות שעטנזית מורכבת . בהמשך ארחיב על פאנון ואטען , כי לנוכח המקורות ההיסטוריים של הגותו ניתן לראות בה בסיס פרדיגמטי לתחום כולו . 5 לראשונה בעברית מתורגמים כאן שלושה פרקים מתוך ספרו של אלבר ממי , דיוקנו של הכובש -. ( Portrait du colonise ) " האם הקולוניאלי קיים , " ? "הכובש המתכחש לעצמו , " ו"הכובש המשלים עם עצמו . " אלבר ממי , יהודי טוניסאי , מתבונן גם הוא בכיבוש הצרפתי באלג'יריה , ובניתוח חריף וביקורתי הוא מצביע על הניגודים הפנימיים של מצב הכיבוש . בשונה מפאנון הוא מרחיב את יריעת הניתוח גם לסוגיות כגון כלכלה פוליטית , מעמד וניצול כלכלי ; בדומה לפאנון הוא עוסק בשאלות מורכבות של זהות וגזענות . הוא מדגים כיצד גזענות היא חלק בלתי נפרד מן השיטה , הדורשת זכויות דמוקרטיות לכובש במולדתו , אולם מונעת אותן מן הנכבש . שיטה זו , טוען ממי , מכרסמת בסופו של דבר לא רק בצלמו של הנכבש אלא גם בזה של הכובש , והופכת את חברתו לבלתי דמוקרטית . משום כך , טוען ממי , אין "כובשים נאורים" ו"כובשים רעים" - יש רק "כובשים . " בד בבד עם תיאור מצב הכיבוש הוא עוסק גם בשאלת זהותו שלו . שאלה זו נובעת אמנם ממקומו המיוחד כיהודי בתווך בין הכובש לנכבש , אולם הוא משקף נקודת מבט תיאורטית ואפיסטמולוגית אוניברסלית יותר . כפי שאמר על כך ז'אן פול סארטר , ממי יכול לדבר בשם כל אחד ולספק את העדות הטובה ביותר בשם הקול . 5 רוברט יאנג ( Young 1990 ) מציין שניתן לראות בנדכאי האדמה את נקודת הפתיחה למה שמכונה לימודים פוסטקולוניאליים . עם זאת , יש להכיר בעובדה שעבודתו של פאנון מעוגנת במחשבה פילוסופית ופסיכואנליטית מורכבת , כמו גם בכתיבה אנטי קולוניאלית קיימת כך , למשל , כמה מן הטענות החשובות של פאנון הופיעו אצל אמה סזר . בארט מור גילברט ( Moore-Gilbert 1997 ) גורס שסזר עיצב גם את מחשבתם של הומי ק . באבא ושל אדוארד סעיד ( ראו . ( Kelley 2000
|
|