|
|
עמוד:11
ביישובים העירוניים החדשים באזורים המרוחקים , לא זכו אף במעט מן היוקרה הגבוהה שנפלה בחלקם של המתיישבים החקלאיים באותם אזורים" ( כהן 1973 א , . ( 5 אחד הכלים התכנוניים רבי העוצמה שהופעלו , באותן שנים , במגמה לעצב את המרחב הישראלי , בד בבד עם מציאת פתרונות דיור למהגרים החדשים , הוא השיכון הציבורי . במקביל להישגיו במתן קורת גג למאות אלפי המהגרים , חולל השיכון הציבורי תהליך של קולוניזציה פנימית , פיזית ודמוגרפית אשר התבסס על משטר של שליטה באמצעות מודרניזציה כפויה . כך המהגרים היהודים , שפוזרו ויושבו בארץ , גויסו שלא בידיעתם לייהוד המרחב ( קלוש ולו יון . ( 2000 במילים אחרות , הערים בישראל המתהווה נוסדו באקלים אנטי עירוני שנוצר על רקע אידיאולוגיית עיצוב המרחב הלאומי ציוני , המבוססת על שלילת הבורגנות , על שלילת המזרח ועל שלילת הגלות ( נצךשיפטן . ( 2000 עוצמתה של שלילה זו היתה כה עזה עד כי מהגרים יהודים אשר לא הסתגלו לאורח החיים החקלאי נאלצו להתיישב בעיר ובסביבותיה , ולעתים אף "העדיפו לחזור לארץ מוצאם מאשר להתיישב בעיר" ( כהן . ( 5 , 1973 דבריו של כהן הם דוגמה לשינוי שחל בספרות העוסקת בעיר ובעיור בישראל . בזמן שהספרות העירונית בשנות החמישים ובראשית שנות השישים עסקה בהתוויית שיטות לעיור בישראל ובניסוח מנשרים תכנוניים , בשנות השבעים כבר אפשר היה לבחון את התוצר - "העיר הישראלית . " עם פרסומם של שורת מחקרים סוציולוגיים , בראשית שנות השבעים , בנושאים של "הערים החדשות , " ערי הפיתוח ויחסי כפר-עיר , החלו להיחשף הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל . חשיבותם של מחקרים אלה היא בעיקרה אמפירית , בהציעם מבט , מנוסח בכלים כמותיים , על תהליכי העיור בישראל ועל השפעתם החברתית והכלכלית על תושבי הערים . ברם , קריאה מדוקדקת של מחקרים אלה חושפת נימה ביקורתית המתייחסת , בין השאר , ל"פער גדול בין האוכלוסייה בחלקים השונים של העיר [ תל אביב " [ ( גינזברג , ( 595 , 1973 ל"התדרדרות מתמדת ברמה הסוציו כלכלית של האוכלוסייה באזור [ רמלה " [ ( חובב , ( 372 , 1973 ולעובדה שבערי הפיתוח "המרוקנים הם קבוצה נמוכה , שהשתלבותה פחותה בהרבה מזו של כל הקבוצות האשכנזיות" ( כהן ואחרים . ( 643 , 1973 אולם המחקר העירוני סוציולוגי , בשנים אלה , בודד מן הדיון ( מבחינה תיאורטית , מתודולוגית ואמפירית ) את הפלסטינים שהמשיכו להתגורר במרחב הישראלי שנבנה למעשה על גבי מרחב "אחר" - המרחב הפלסטיני . בהקשר זה נזכיר כי מתוך 190 אלף המהגרים היהודים שהגיעו לישראל עד לשנת 126 , 1949 אלף ( 66 % >) מהם יושבו בבתי הפליטים הפלסטינים בערים ( מוריס . ( 236 , 2000 כך הפכו הפלסטינים למיעוט הן בערים שבהן היתה מלכתחילה
|
|