|
|
עמוד:10
רשלני , היעדר תרבות מקצועית , אילוצים של כוחות שוק או תולדה של צמיחה אורגנית , אלא הוא תוצאה של כוונה יתרה והצלחה רבה לבצע את מה שהוא מכנה "אחד הניסויים האדריכליים המבוקרים , המקיפים והיעילים בעידן המודרני" ( שם , . ( 203 את דבריו מייחס אפרת לתוכניתו של אריה שרון , " תוכנית פיזית לישראל , " שאותה הוא מכנה שאפתנית אפילו לתקופתה - תקופת המודרניזם , שסגדה למדעי התכנון וראתה באנשי המקצוע מתחום התכנון , הסוציולוגיה והכלכלה סוכני שינוי כול יכולים . אפשר למקם טענה זו על רקע מחקרים העוסקים בקשר בין מודרניזציה לעיור . מן הראוי להזכיר את מחקרו של הולסטון ( Hoiston 1989 ) שהפך זה מכבר לקלאסיקה , המנתח באופן ביקורתי את תכנונה המודרניסטי של העיר ברזיליה . במחקר זה "מפרק" הולסטון את המעשה התכנוני וחושף את המכניזם של יחסי הכוחות שאפשר את ביצועה של התוכנית שנרתמה ליצירת טרנספורמציה חברתית . מימוש התוכנית תבע מעורבות עמוקה של המדינה וגישה תכנונית ריכוזית שתאפשר ליישם חזון אוטופי בסדר גודל כזה . כמו כן , טוען הולסטון , כי תכנונה של ברזיליה היה הזדמנות לכתיבה מחדש של ההיסטוריה הלאומית הברזילאית ( שם , . ( 5 עמדה זו העניקה זווית חדשה לדיון התיאורטי בסביבה העירונית שהתקיים בספרות העולמית באותה תקופה והיא משמשת גם בדיון על מהות העיר הישראלית באסופת המאמרים בספר זה . באיזו מידה התוכנות העולות ממחקרו של הולסטון רלוונטיות לדיון בתהליכי העיור הישראליים ? בשעה שמחקרו של הולסטון מצביע על האופן שבו הפרדיגמה המודרנית שימשה בסיס לייצורם של מרחבים עירוניים , תוכנית שרון , שביטאה באופן מרחבי את עקרונות האידיאולוגיה הציונית , ביקשה לעודד את ההתיישבות החקלאית בטקטיקה להגדרת הטריטוריה . אמנם התוכנית החקלאית היא רק אחת מזרועות התכנון ( השאר הן : תעשייה ; תחבורה ; פארקים , ייעור ושמירת נוף ; הערים החדשות , ( אך מרכזיות החקלאות מודגשת : ההתיישבות החקלאית , למרות היותה רק כחמישית מכלל האוכלוסייה , היא הגורם הראשי בפיתוח , בייצרה את המצרכים החיוניים הראשוניים לתושביה . היא מבטיחה את העצמאות הכלכלית ומשמשת גורם מפתח לכלכלה בריאה ומאוזנת . במסגרת התוכנית המרחבית משתרעת החקלאות , לרבות הייעור , על רוב שטחה של המדינה ומהווה את הרקע הטבעי - הפורה והירוק - בו יאתרו היישובים בגודלם השונה , שטחי תעשייה ומרכזי תחבורה ( שרון . ( 15 , 1950 אכן , עד שנות החמישים המאוחרות ותחילת שנות השישים , סדר היום הרשמי לא העניק לעיר "את הסטטוס לו היתה ראויה . " יתר על כן , ממשיך וטוען כהן כי "תקופת היווצרותן של הערים בישראל חלה בזמן בו המגורים בעיר , אפילו
|
|