|
|
עמוד:9
שבוע מוצע תיאור של אתר גלובלי חדש ( כמו בית קיץ בדאבוס , או חווילה בפרובנס ;( תיאור , המובא כחלק מעולם הדימויים המעצב של הבורגנות הישראלית החדשה . השיח הניאו ליברלי , וההיגיון הלא פוליטי שהוא כופה על הדיון המרחבי , מקבלים חיזוק נוסף מוויכוחים ( פסבדו ) אידיאולוגיים המתקיימים בזירה הציבורית . למשל , הוויכוח על מה שמכונה "כביש חוצה ישראל" מתקיים בין בעלי אינטרסים , לכאורה מנוגדים . התומכים בסלילת הכביש מעידים על כדאיותו הכלכלית והחברתית של הפרויקט . הם מסתמכים על ממצאי מחלקת המחקר של בנק ישראל , שלפיהם שווי הנזק מדחיית ביצוע הפרויקט נאמד בכ 750 מיליון שקל בשנה ומצביעים על תרומתו של הכביש להעלאת רמת החיים , להגדלת התעסוקה ולקירוב המרכז אל הפריפריה . המתנגדים לפרויקט , למשל הארגונים הירוקים , מתריעים על אי התאמתו של הכביש למגמות התכנון הארצי או על פגיעתו באיכות הסביבה . גם התומכים וגם המתנגדים מחזקים את ההיגיון הלא פוליטי של השיח , ומלבינים את עובדת היותו שיח פנים יהודי ואתני מעמדי . אלה גם אלה מנמקים את עמדותיהם בהיגיון כלכלי , ולחלופין , בהיגיון אקולוגי - שניהם עקרים מפוליטיקה . זאת ועוד , בעוד שהשפה הכלכלית והשפה האקולוגית מוצגות כאלטרנטיביות , הן למעשה משלימות זו את זו כעוגנים מרכזיים המספקים לגיטימציה לדיון הניאו ליברלי . אירונית ומלמדת היא העובדה שבשלב מסוים במאבק על הכביש , חלו חילופי תפקידים בין הארגונים הירוקים לבין הנהלת הפרויקט . זו האחרונה החלה לעסוק באופן אינטנסיבי בפרסום המאמצים שהיא משקיעה בשמירת הטבע , ואילו הירוקים מיעטו לעסוק בנושא האקולוגי והחלו להדגיש את חוסר ההיגיון הכלכלי של הכביש . לא רק ששתי שפות חלופיות אלה מעקרות את הפוליטיקה באופנים דומים ; הן גם יוצרות את האשליה , כי הן מתבססות על טוב כללי המשותף במידה שווה לכל האזרחים . אשליה זו מטשטשת את תהליכי הריבוד האתני והלאומי ומעלימה את "הנוכחים נפקדים , " שהפקעת השטחים וסלילת הכביש מייצרות . החברה להגנת הטבע משקפת היטב תהליכי הלבנה אלה . באמצעות שפה ניאו ליברלית , הנגזרת משיח אירופי על טבע , נוף ואקולוגיה " ) גרינפיס , ( " היא מנהלת פוליטיקת קרקעות אינטנסיבית . ה"טבע" משמש כמטאפורה מעדנת לקרקע , לשטחים , ואפילו לאנשים ( למשל , לערבים תושבי "הכפרים הלא מוכרים . ( " מנגנון שוק הנדל"ן , יש לציין , היה מאז ומתמיד פיקציה , אשר ביצירתה השתתפו מוסדות המדינה , בעלי הון וטכנוקרטים המחזיקים בהיגיון מקצועני . לשוק הנדל"ן מיתווספות אדמות , שהן "פירות" ההשקעה בפרויקטים צבאיים של ממשלות ישראל השונות . קרקעות הפלסטינים אזרחי ישראל הן במעמד של " מוכרים בלבד . " שוק הנדל"ן אינו נגיש לחסרי הממון או לבעלי ממון שאינם בעלי "סימפטיה מוכחת" למדינה היהודית , ויישובים קהילתיים יהודיים סוגרים את שעריהם בפני פלסטינים או נשים חד הוריות . פרקטיקות מפלות אלה
|
|