|
|
עמוד:8
שאלות אלה הן בנפשו של המפעל הציוני . איני מציעה משנה סדורה , ובוודאי שלא משנה מחייבת . תקוותי היא , כי חיבור זה יתרום להמשכו של דיון ציבורי עמוק ורחב בסוגיות מרכזיות אלה — דיון הנחוץ מאוד כדי שישראל תוכל להמשיך להתקיים באופן יציב , בשלום ובכבוד , כמדינה יהודית ודמוקרטית כאחת . אי אפשר לדון בנושא כה מורכב וטעון מבלי להתייחס לנקודת המבט המנחה את כתיבתי . חיבור זה הוא ניסיוני שלי להתמודד עם הרצון שהמפעל , הנקשר למימוש זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית , ימשיך להתקיים במסגרת חברה צודקת ויציבה . מפעל זה יהיה כמובן זר , ואולי אף מקומם ובלתי ראוי , מנקודת מבטם של המתנגדים למטרה זו והשואפים להכשילה . החיבור מופנה בעיקר אל השותפים למטרה כללית זו , או לפחות אל אלה המוכנים לקבלה . אם תנאי יסוד זה מתקיים , החיבור נכתב גם בשביל אלה שהנחות היסוד שלהם על דמוקרטיה , על העם היהודי , על התנאים הנדרשים לקיומו , ועל המשמעויות וההשלכות של חברה צודקת , שונות משלי . בוויכוח במדעי החברה על הטיותיו של החוקר היו שהגיעו למסקנה , כי כל שנחוץ ואפשר לעשות הוא לציין את הטיות הכותב בפתח הדברים . בהקשר הנוכחי הדבר נחוץ שבעתיים , שכן אדם אינו מגיע לנושא כגון זה מ"נקודת מבט חיצונית . " אני כותבת את הדברים כיהודייה בעלת השקפה הומניסטית וציונית , שאינה דתית . הגדרה עצמית זו שלי אינה תוצאה של מקריות , נוחות או עצלות , אלא של בחירה מושכלת וערכית שאני מבצעת כמשתתפת בקבוצה שאלה הם ערכיה . אני צופה , כי הנחות יסוד אלה ימשיכו להיות מקובלות על חלק ניכר מאוכלוסיית ישראל . אני שייכת למשפחה שגדלה בארץ דורות הרבה לצד ערבים ובני עמים אחרים , התנסתה בכמה תקופות של "מאורעות , " ולא שכלה איש בשואת יהודי אירופה . סבי ודודי מצד אמי היו רבנים , ושפת הדיבור העיקרית . 2 הזכות להגדרה עצמית לאומית הוכרה על ידי המשפט הבינלאומי . באחרונה פורסמו כמה ניסיונות פילוסופיים להגדיר את הזכות ואת גבולותיה ולהצדיקה , נם במסגרת תורות ליברליות ( ראו , למשל , עבודותיהם של גנז . ( Raz and Margalit 1990 ; Tamir 1993 ; 1995 עיקר הרעיון הוא ההכרה , כי השתייכות לקבוצה והשתתפות פעילה בשימורה הפיסי והתרבותי הם מרכיבים חשובים של רווחה אנושית . הגדרה עצמית לאומית יכולה להתקיים במסגרת של מדינת לאום , או במסגרות פנים מדינתיות אחרות . היא מחייבת הסדרים שיאפשרו לבני הלאום שליטה מסוימת באורחות חייהם .
|
|