פתח דבר

עמוד:7

פתח דבר קובץ מאמרים זה נולד בעקבות שיחות בין עורכיו על חקר החברה החרדית בישראל . שלושה נושאים העסיקו אותנו בשיחותינו : העדר מחקר ( או שיתוף פעולה מחקרי ) בין תחומי ; העדר מאמץ מחקרי בנושאי חתך ; ותרומתו של ההיבט ההשוואתי בחקר תופעות פונדמנטליסטיות להבנת החברה החרדית . כדי לענות , ולו גם חלקית , על חסר זה , החלטנו ליזום פעילות שיטתית , שתתבסס בעיקר על הדור הצעיר של החוקרים . בחרנו נושא חתך חשוב אחד והוא : גבולות פנים וחוץ של החברה החרדית , ולאחר מכן פנינו אל חוקרים מתחומים שונים , שנענו בשמחה לאתגר . הקובץ התהווה בתהליך ממושך , מעין סדרת שיחות ארוכה בין החוקרים , שהפרו איש את רעהו . התחלנו בכנס פומבי שבו הציגו החוקרים - אנתרופולוגים , היסטוריונים ופסיכולוגים - את ממצאיהם בנושאים שונים הקשורים לגבולות החרדיות . בכנס שנערך במכון ון ליר בירושלים בינואר 2001 נכח קהל רב , מקצתו חרדי , שתרם רבות בהערות ובהארות . כדי להעשיר את הדיון ולהקנות לו מימד השוואתי , בחרנו את המגיבים על ההרצאות מקרב חוקרי הפונדמנטליזם האיסלאמי . הללו ראויים לתודה מיוחדת : גיורא אלירז , יצחק ויסמן , מאיר חטינה , מאיר ליטבק ואוריה פורמן . לאחר מכן שכתבו המרצים את הרצאותיהם והגישו נוסח מתוקן לסדנה סגורה שבה השתתפו רק הם , העורכים , המומחים הנזכרים לאיסלאם קנאי , שאליהם חברו גיא בכור וראובן פז , וכן מיכאל סילבר ואדם פרזיגר המתמחים בחקר האורתודוקסיה היהודית . במהלך יום הסדנה התנהלו ויכוחים סוערים ומועילים שבעקבותיהם תוקנו המאמרים ושוכתבו . הקובץ נשלח לשני קוראים מעריכים מטעם מכון ון ליר בירושלים , שמהם זכינו להערות מועילות רבות , והנוסח הסופי מוגש כאן לקורא . מבנה הקובץ מושתת על הליכה מן הפנים אל החוץ , מן הגרעין הקשה של החברה החרדית , האברכים והישיבות ובראשן המנהיגות ההלכתית , אל עיקרו של הציבור החרדי , משפחותיו ובעיקר נשותיו , ומכאן אל האינטראקציה בין ציבור זה לבין החברה החילונית ( בשוק העבודה , בתחומי הצריכה והתרבות ) ועד לאלה המצויים על הגבול שבין שתי החברות , היוצאים לשאלה , בכוח ובפועל . הדגש ברוב המחקרים הוא על גישה "מלמטה כלפי מעלה . " כל המאמרים מתמקדים ברובדי הביניים ובשכבות העממיות של החברה החרדית . המחברים מתבוננים בשכבות אלה או בניסיונות של ההנהגה לעצבן . המאמרים אינם עוסקים בהנהגה קבוצתית או באידיאולוגיה תנועתית או במפלגות פוליטיות כשלעצמן . מסגרת הזמן העיקרית של המאמרים היא משנות השמונים של המאה ה 20 ועד לפתחה של המאה ה . 21 מן המחקרים מצטיירת חברה דינמית , משתנה ומתפתחת ורבת פנים , השונה מן הדימוי המונוליטי שהיא מבקשת להציג כלפי חוץ ומזה המקובל גם על התקשורת הישראלית . מבחינות רבות , חברה זו הופכת יותר ויותר ישראלית , או

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר