פתח דבר, טל כוכבי, חנה הרצוג, שמשון צלניקר

עמוד:11

שנ"א הוא האב המייסד של הסוציולוגיה בישראל בכלל ושל חקר החברה בישראל בפרט . דורות של סוציולוגים בישראל ובעולם נדרשו להעמיק בתורתו , בין שנמנו עם ממשיכי דרכו ובין שנמנו עם מבקריו ומתנגדיו . חלק מהמשתתפים בספר היו תלמידיו באוניברסיטה העברית ושמעו את תורתו מפיו , וחלקם למדו עליו ואותו מקריאה בספריו הרבים , שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בסוציולוגיה הישראלית כמו גם בסוציולוגיה ובמדעי החברה בעולם . כותרת הספר , ; 77777 - מרחבים , זהויות - שהיתה גם כותרת הכנס , מתייחסת לעבודתו הראשונה של שנ"א , , ( Eisenstadt 1956 ) Generation to Generation From אך יש בה ביטוי גם לניסיון לפענח שינויים דוריים שחלו בחברה בישראל ובסוציולוגיה הישראלית , הן על ידי בחינת מרחבים היסטוריים שהתרחש בהם בינוי בעבר ושנעלמו מעינינו עד כה , והן על ידי בחינת מרחבים חדשים או כאלה המתעצבים באופנים חדשים . לספר ארבעה שערים . השער הראשון , "מבטים היסטוריים ועכשוויים על תהליכי הבניה של זהויות , " מציע בחינה היסטורית של שינויים שהתרחשו בחברה בישראל , ושיח בין שני דורות סוציולוגיים הנסמכים על תפיסות מציאות ועל מסגרות אנליטיות שונות . מאמריהם של אפי יער ושל משה ליסל , מבקשים לחזק תפיסות ופרדיגמות שמשלו בכיפה בשלושת העשורים הראשונים לקיומן של הסוציולוגיה הישראלית ושל מדינת ישראל , ולהראות מדוע וכיצד כוח ההסבר שלהן עדיין תקף בניתוח אירועים מכוננים בני זמננו . מהלכו של ליסק הוא על דרך השלילה . טענתו מוצגת על ידי "בקרת נזקים" שהוא עורך למחקר ולעיון הסוציולוגיים בישראל . ליסק מניח תחת עדשת הניתוח את "האסכולה הביקורתית" ומצביע , בשלב הראשון , על כשלים לוגיים בטיעוניה המרכזיים . בשלב השני הוא מסובב את השולחן , ולכן במקום לבדוק את האפשרויות האנליטיות והתיאורטיות שנפתחו בעקבות עלייתה של האסכולה הביקורתית , הוא משתמש בכלי הביקורתי המרכזי שלה ומציג את "ההחמצות הגדולות" שהתרחשו לדעתו בסוציולוגיה בישראל בעקבות דומיננטיות היתר של אסכולה זו בעשורים האחרונים . אפי יער מבקש לבחון מחדש את רעיון "כור ההיתוך" ואת המוסכמה בדבר כישלונו המוחלט . מסקנתו היא כי במובנים מסוימים וחשובים אכן אפשר לקבוע כי הרעיון לא הצליח ביותר , ואילו במובנים אחרים , חשובים לא פחות , אפשר לקבוע כי הוא נחל הצלחה רבה , אולי אף רבה מאוד . על בסיס ניתוח סדרה מגוונת של קריטריונים אמפיריים ( ההיבט התרבותי , זהות וערכים קולקטיביים , מעורבות פוליטית , דפוסי משפחה , נישואין וילודה , נישואין תוך עדתיים ובין עדתיים , פערי השכלה ופערי שכר , זיקה לדת ולמסורת , ( ועל סמך מאזן כולל שערך להצלחות ולכישלונות היחסיים של רעיון כור ההיתוך , מגיע יער למסקנה כי המוסכמה שהרעיון ראוי לציון נכשל היתה נמהרת מדי . שני הכותבים האחרים בחלק זה מבקשים להציע מסגרות ניתוח חלופיות . חנה הרצוג , באמצעות גישתה התיאורטית לחקר החברה - כמארג סבוך וגדוש של מצרפי זהויות ודמיונים חלופיים של חברה - מציעה לשחרר את המחקר של

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר