|
|
עמוד:14
עםסיום המאה : קץ עידן המיצבים והאמנות הישראלית על סף התמוטטות עצבים היה ניסיון לומר משהו על ה"אומללות" ועל הוסר הצדק החברתי אבל כיוון שזה נראה כאילו חוסר הצדק כאן דומה לחוסר הצדק " שם , " התקבלו עבודות אמנות דומות להפליא , שנראו כמו שיכפול והעתק של עבודות שכבר ראינו . הן היו חסרות את האותנג 1 המיוחלת . הן נראו כמו שיחה על צרות של אחרים , ובעיקר נעדר מהן כוחו של הכאב האמיתי . זה כנראה לא עובד להראות צילומים של אתיופים אומללים ושל פלסטינים אומללים ושל חסרי דיור אומללים . פתאום כולם נראים כמו חיקוי עלוב של קוסובו ושל הפליטים מרעידות האדמה באיסטנבול . זה לא נראה אותנטי וקשה לאתר את האמת היצירה . אנחנו מדינה של כובשים שלא מעניקים זכויות יתר לפליטים . אבל ביצירות האמנות הביקורת הזאת לא עוברת , מתקבל אלא סימון של עובדות . לפעמים אפשר לטעות ולחשוב שאנחנו מתהדרים בפליטים משלנו , בעניים משלנו ובמקבצ נדבות משלנו . אולם יש לתת את הדעת על השאלה , כיצד מפיקים הנושאים הללו דבר המתקרב להיות יצירת אמנות , ולא רק סמן של מציאות כואבת . את המציאות הזאת יכול לראות כאן כל אורח שמגיע ^? רץ לשבוע , גם מבלי לבקר במוזיאון בתערוכה אמנות ישראלית . ברגע שיהיו כאן יצירות אמנות שינבעו באמת ובתמים מתוך רגש עמוק ואמיתי , מתוך מחשבה ביקורתית , מתוך כשרון - האמפתיה ובעיקר ההזדהות עם כאבו של האחר , "פרצו גם הן . אז עברו מאה שנים ואנחנו עד"ן לא שם . מה שאבד באמנות המאה העשרים היא האפשרות לבטא עצב וכך מגיעה אל סיומה עונה של עודף מיצבים גרועים בתולדות האמנות הישראלית . "חיר"ה במוזיאון" הוא לא רק שמה של אחת התערוכות החשובות שנעשו בתל-אביב בשנים האחרונות . עכשיו לפחות נדמה שהרבה יותר אנשים מודעים לבעיה האקולוגית ולאתר חיר"ה , גם אלה שזבל אינו בראש מע"ניהם בדרך כלל . והכותרת הזו , באופן מיסטי כמעט , משמשת מטאפורה כה טבעית למצב האמנות המקומית . לאחר מתקפת המיצבים של "ארט פוקוס נדמה שהמילה מ'צבי איבדה ממשמעותה החיובית . לשיא חוסר הבנת המושג הגיעו המיצבים שאוגדו לאחרונה תחת השם הטר אנלה של המיצב' במוזיאון חיפה . גם כמות המיצבים במקומותינו היתה לזרא . נדמה שהמיצב מוצה כאן עד תום , ועכשיו צריך לקחת פסק זמן כדי להתגבר על מנת היתר שהוזרקה ישר לווריד , גרמה לקריסת כל מערכות ההגנה שהיינו מחומשים בהן , ובהכרח הביאה את האמנות הישראלית אל סף התמוטטות עצבים . יש להטיל ספק באמנות הישראלית , שהגיעה למצב שבו היא מחקה כל מה שרואים "שם . " " שם" אינו מקום בלתי-מסומן על פני היקום . זהו מקום שריר וקיים באמנות הבריטית המעולה , ובאמנות המתקיימת בארצות חברית בליון , באיסטנבול , בקוריאה ולאחרונה גם בליברפול , ובל נשכח את הדוקומנטה בקאסל ואת הפרוייקטים הפיסול"ם במינסטר האמנות הבינלאומית כולה הפכה נגישה , אפשרית ומוכרת לאמני ההווה הישראליים , שהם גם מורי הדרך הבכירים בבתי הספר לאמנות . העובדה שכולם מדברים באותה שפה , וכולם רואים את אותם דברים , וכולם יודעים מי הם הכוכבים של העבר הקרוב שרק אתמול בבוקר היה ההווה , ח"בת לעורר בנו אי-נחת מה א 0 !> ר ל עש hy ) \\ גזיליון / העי הדולרים 0 יויו בריווח , ייארגן 2 > וקו 0 י חשבון מתמטי פשוג D' . 1 את הכסף ישירות ל50- אמנים ישראליים . יקבל 30 , 000 דולר . להתחייב לנצל את סכום הכסף הזה על קטלוג או על ספר מיצירותיו . שנתיים יקבלו את הסכום הזה 50 אמנים אחרים . 10 שנים יהיו בספריות ב * רץ ובעולם 250 ספרים של אמנים ישראליים . הזמן שנתחיל להשקיע באמנים עצמם , שהרי הם הם יוצרי האמנות הישראלית . ייבחר לוועדה ? לא שוב אותם שמות ! אוצרים שמשרתים את הממסד עשרים שנה ויותר . אוצרים שנחשדו בעבר בבחירה של חברים ששמרו להם . אמנים שהם גם עיתונאים וגם מבקרי אמנות וגם אוצרים . הוועדה תורכב מעשרה אנשי אמנות נקיי-כפ'ים ואוסונומיים בדעתם , בסעמם ובעיסוקם . / ו \ רי תרום . ובחרו הליגות הם ו * תם / VM x JII V > O / 7 VM
|
|