|
|
עמוד:193
למשל , הסכם על דו קיום בשלום מקביל בין ברית הצה"ר מצד אחד , לבין ההסתדרות הציונית מצד אחר . עם זאת יש להטעים שוב , שאפשריות דרגות הסכם שונות . אפשר להידבר על עזרה הדדית ; או רק על כך , שלא להפריע זה לזד ; , או עוד פחות מזה — רק על כך , שצריך להימצא במגע מתמיד , או , לכל הפחות , על כך , שצריך להיוועץ יחדיו . איזו מן האפשרויות הללו קרובה יותר להתגשם ואיזו מהן קרובה פחות — אין לי שום מושג על כך ; נחיה ונראה . ואפשר גם שלהסכם כזה לא יעלה בידנו להגיע , ויהא הכרח להסתפק בהסכמים חלקיים , מוגבלים , — למשל , על מגע בין שתי ההסתדרויות , או על סדר חלוקת הסרטיפאקטים . ואפשר גם , שלא נגיע להסכמים או שיתברר שהם קצרי ימים . הכל אפשר , גם הטוב וגם הרע . אני רוצה לקוות , שדבר אחד יישרד בשלמותו בכל התנאים : ההסכם על מניעת מעשי אלימות והפצת דיבות —ועלילות . ואולם לערוב אפשר רק לדבר אחד : לעולם לא ייעשה הסכם , שיחייב אותנו להסתלק במידה כלשהי מיסודות הרוויזיוניזם . ועוד לדבר אחד : אם תתגלה אפשרות של יצירת משהו דומה ל"ה . כ . צ , " . יהא פתרון השאלה תלוי במשאל עם שייערך בקרב כל חלקי ברית הצה"ר . כיסודות הרוויזיוניזם רואה אני את העקרונות , שבסיבתם נוצר בהדרגה הפירוד בין ברית הצה"ר לבין ההסתדרות הציונית . א ) מטרת הציונות — המדינה היהודית . ב ) לשם הגשמת הציונות מן ההכרח שיוקם משטר התיישבות , כלומר , יש להנהיג שורה של תיקונים בתחיקה ; ולשם הגשמתם של התיקונים לא די במשא ומתן דיפלומאטי : יש הכרח ב"פעולה" מדינית מאסיווית , למשל , עצימה , או משהו שווה ערך לעצומה . ג ) סוכנות יהודית שתהא שייכת אך ורק לציונים . ד ) יש להנהיג ביישוב משטר של בוררות חובה לאומית כאמצעי יחיד ליישוב כל הסכסוכים החברתיים בין היהודים לבין עצמם . ה ) על כל ניסיון של השתלטות מצד הרוב ישיב הרוויזיוניזם תמיד בהעלאת טענת הבכורה המוחלטת של המשמעת הרוויזיוניסטית . חמשת הסעיפים הללו הם הם , לדעתי , ה"יסודות . " אם השמטתי דבר מה , הרי יזכירוהו לי . אני יכול כאן רק לחזור ולומר : שום תחבולה לחייבנו להסתלק מן היסודות הללו היא בלתי אפשרית ואין גם להעלותה על הדעת .
|
|