|
|
עמוד:173
אף על פי שבחלקו נפל תפקידו של ראש הקלעים . הוא , העלוב , נקלע כאן לפתע לשמש בתפקיד הקטיגור : המציאו לידו תלי תלים של חומר , שרובו לא נאסף בידו , וציוו עליו לקיים את האשמה ו והנה הוא יוצא מתוך עורו , ומתאמץ לטוות עניבת פשתן מן הנייר הרקוב . מכביכול קטיגור כזה אין לתבוע יושר לב : בכל יום ובכל שעה מקיימים קטיגורים , אפילו קטיגורים ממש , "האשמות" — ואחר כך שמחים הם עצמם שהנאשם יוצא זכאי . אבל תחת זאת מייעץ אני לתושבי ארץ ישראל , שחשוב להם מאוד לדעת מי ומי הנוהגים בהם , להפנות תשומת לב רצינית , דרך משל , אל הקפטן האנגלי רייס , התופס משרה רמה במחלקת החקירות הפליליות , או אל נושא כליו הצנוע ממנו , היהודי שיף . "דמויות מעניינות" ביותר : כדאי להתבונן . אומרים , שהא' רייס העניק לארץ ישראל את האדון דאוביגין , אותו אשף ורב מג במקצועו המשטרתי , שנשלח לארץ בשנת 1930 להנהיג רפורמות במשטרה לאחר המאורעות . אומרים , שרייס שירת קודם לכן תחת דאוביגין אי שם בצילון . אם נכון הדבר , הריני מברך בזה מעומק הלב את האומה הסינגלסית , את השבט טוטה ודה ואת שאר עממי האי צילון , אך את ארץ ישראל אין על מה לברך . במרוצת שלוש שנים אלו אירעו בארץ שורת של מעשי רצח סנסאציוניים : ביגור , בבאלפוריה , בנהלל , בקרבת תל אביב ( פרשת שטאהל וזוהר ) וכר ; בדרך המלך עצרו שודדים מכוניות — פעם אחת עצרו אפילו חמש שש מכוניות בבת אחת . שודדים אלה לא נמצאו . את רוצחי יגור ובאלפוריה וכדומה לא גילו ; את גופותיהם של הנערה זוהר והחלוץ שטאהל , שהיו טמונות בחול , גילה אברהם שפירא מפתח תקנה , והיה זה הוא שנתחקה על עקבות הרוצחים ; אומרים , שגם את " גיבורי" רצח נהלל גילו אנשי המושבות . אין לו לאדון רייס מזל בארץ ; וכשאין לו לאדם מזל , מתעורר בו באיש לעיתים קרובות חשק עז לזכות במשחק ולוא גם כדי להחזיר לעצמו חלק מתהפסד ... בני דורי עודם זוכרים בוודאי את הרומאן של די מורייה שהקים בשעתו רעש , — "טרילבי" ; בספר הזה יש גיבור אחד ( אגב , יהודי ) ושמו סוונגאלי . סוונגאלי , מוזיקאי גאון , וכן גם מהפנט ; העלמה טרילבי עצמה אין בכוחה להבחין בין שירת המארסילייזה לבין מזמור תהילים קכ"ז בנוסח התפילה האנגלי , אך כאשר נועץ בה סוונגאלי את מבטו מעומק מושבו ביציע התיאטרון שרה טרילבי כזמיר בבוסתני שחריזאדה . משום מה , כשאני נהנה מרחוק מזיוו של האדון רייס , חולפת לפני דמותו של סוונגאלי ( להוציא , כמובן , את הגאוניות — . ( האדון שיף שיעור קומתו ננסי יותר , ואין הוא מעורר בי הקשרים
|
|