|
|
עמוד:170
אחר כך "היא חזרה שוב אל בית המלון : " חזרה אל בית המלון ולא הלכה אל בית החולים , אל הפצוע . באותו זמן שוכב ארלוזורוב בבית החולים . האחות לולה בלומשטיין מעידה : "באותו לילה הוא שאל אותי כמה פעמים על אשתו ; הוא שאל אם היא תבוא ואם תבוא מהר — . " ארלוזורוב שכב שם ארבעים וחמש דקות עד שחיפשו ומצאו את המנתח והרדימו את א . בכלורופורם . ההליכה בחברת הגב' קטר . דן והמשטרה למקום הרצח וחזרה נמשכה למעלה מארבעים וחמש דקות . כיון שבעת החקירה המוקדמת אנוסים עורכי הדין להחריש , לא הציג עדיין איש בפני גב' א . את השאלה : האם הלכת לראות את הפצוע כל עוד היה הוא בהכרה ? אבל הדבר הזה ברור מתוך חשבון פשוט . פסיכולוגיה מעניינת ביותר , מעניינת במידה נדירה . איני סבור שאיש יטיל ספק בזכותי לכנות בשם "מאניה" מדרגת התעניינות כזאת , שאין דוגמתה , בהליכות משפט — התעניינות , שיש בד . כדי להסות את תנודות הנפש האלמנטאריות והטבעיות ביותר . וכאן התשובה לשאלה המטרידה רבים : "האם סביר להניח , שגב' ארלו זורוב היתד . מעידה בשבועה ובבטחון גמור כזה , ודוחפת בביטחה כזאת את האנשים הללו דווקא אל הגרדום אילולא היו אלה אותם האנשים "? הכל " סביר" בשעה שהדברים אמורים ב"מאניה . " התכונה העיקרית של המאניה — לדכא את כל שאר הדחפים , ואפילו את העצומים ביותר , מבחינת הפסיכולוגיה הנורמאלית . משיש לו לאדם "מאניה" כזאת , מין צורך דוחק וכל מכריע ל"שמש את המשפט , " ודווקא מייד , בלא להתחשב בשום דבר שבעולם , — הרי אין תימה שמפני תאוות "בלשות" כזאת , יחווירו וייעלמו כל הספקות וההיסוסים ... ואף קול המצפון עצמו ; נצנוץ הכוכבים נהפך לתאורה , בדל זכרון ראייה מטושטש , שעד ראייה רגיל , אפילו כעבור מחצית השעה , לא היה גומר בנפשו לערוב בעדו , נעשה ברור כפסל תוך חמישה שבועות ... יג שמעתי נימוק מעין זה : והרי יש בני אדם שניחנו בזכרון ראייה חזק במיוחד ? פטפוט . ראשית , לאור כוכבים לא יועיל שום זכרון ראייה . אך העיקר — אין לה לגב' ארלוזורוב וכרון ראייה .
|
|