|
|
עמוד:169
העיר ; הבעל נפצע בכדור בבטנו , ואין אדם צריך להיות רופא כדי לדעת מה מסוכן הדבר ומד , מכאיב . היא קוראת לעזרה , ולקול צעקתה נזעקים כמה גברים . מה היתד . עושה אז כל אשה נורמאלית ? שאלו נא את אשתכם , את אחותכם , את כלתכם : תקבלו תשובה בלתי נמנעת : היא היתה נשארת ליד בעלה הפצוע . לרוץ העירה לטלפן אל בית החולים ואל המשטרה , לכך היתה שולחת אחד הבחורים שנזעקו , ראשית כל משום שהם , כמובן , ממהרים לרוץ ממנה , ובעיקר משום שאין לעזוב את הפצוע . אם לנשאו העירה — על כפיים , בלא אלונקה , הרי אשה רגילה , אחות או כלה , לא היתה מניחה בשום פנים לעשות זאת בלעדיה : היא היתד . הולכת עם הנושאים , היתד . אומרת להם "למען השם , בזהירות , " היתה משגיחה שלא יטלטלוהו יתר על המידה . אילו היד . צריך לחכות במקום המעשה לבוא הסאניטארים והאלונקה — היתה מחכה על ידו , מנחמת אותו , חוזרת ואומרת : "הנה הם באים מייד ; סבלנות , תראה שאין הפצע מסוכן " ... כאן אפילו אין מקום לשאלה אם התבלבלה האשד . או לא התבלבלה ; גם אילו אבדו עשתונותיה לגמרי היתה מתנהגת כך דווקא ולא היתה רצה משם r להישאר אצל הפצוע — אין זו החלטה מדעת אלא דבר שבאינסטינקט נורמאלי . יתר על כן . אף משהיתה מביאה את הפצוע לבית החולים היתה אשה נורמאלית משתערת על הרופא התורן ועל האחיות לשאול אם הוא נתון בסכנה ; היא היתה מבקשת "הניחו לי להיות אצלו , האפשר " ? ואילו היה בא אליה לבית החולים שוטר כדי לחקרה לפרטים , היתה היא יוצאת אליו על בהונות רגליה , שלא בטובתה ולרגע קל , והיתה נחפזת לחזור אל הפצוע כל עוד לא ישלחוה מן החדר לקראת עצם הניתוח . ואולם גב' א . היא אשה אחרת לגמרי . אד נזעקו בני אדם לקול קריאתה ( כולם לא מוכרים לה ) הניחה היא להם את הדאגה לפצוע ונחפזד . אל הפנסיון של גב' קטה דן כדי לטלפן . קצין המשטרה שיטרית אומר שאפילו לגבי דידו מדובר כאן במהלך שתים עשרה דקות בהליכה מהירה . ( להלן אני מביא את דבריה של גב' קטה דן שהעידה בשבועה בחקירה המוקדמת הפומבית . ( בבואה "נרגשת" אל הפנסיון רצתה גב ' א . לדבר בטלפון אל המשטרה ואל בית החולים ; "אבל — מספרת גב' קטה דן — נטלתי ממנה את השפופרת והודעתי אני עצמי את הדבר למשטרה ולרופא . " אחר כך " הלכתי אתה אל הפצוע , אך נתברר , כי בינתיים כבר הסיעו אותו אל בית החולים . " ואז ? ומה אז ? האם נחפזת גב' א . גם היא אל בית החולים ? לא מיניה ולא מקצתיה ; "היא חזרה אל הפנסיון שלי ונשתהתה שם שעה ארוכה . בא קצין משטרה והיא הלכה אתו" ( היא הלכה למקום הפשע להראות כיצד הוא נתרחש . דבר זה ידוע לנו מעדותה של גב' א . עצמה . (
|
|