|
|
עמוד:165
היום , ב 29 באוקטובר , לציין את המקום שבו בילינו את ערב ה 22 בספטמבר : בראינוע "רויאל" או אצל פלוני אלמוני ליד שולחן הקלפים — ? אבל את חבריו אלה , כמובן , לא קראה המשטרה לחקירה . ואולם העיקר הוא בזה , שטעות זו דווקא מוכיחה על כנותו של רוזנבלט ועל אמיתותם של רישומי הפרוטוקול . אילו היה הרישום מזוייף , הרי משמע , שהוכו במיוחד למקרה חיפוש ומאסר , ורוזנבלט כבר היה יודע אותו בעל פה ; אכן , אסיפה עניינית , אני פתחתי , פלוני אמר כך וכך — הכל היה "חלק , " כמי שקורא מתוך הספר . ואולם שום קשר שהוא אין לו לאב"א אחימאיר אל העניין : מסופקני אפילו אם יסכים השופט החוקר להגישו לבית הדין . אחימאיר — אדם נפלא הוא 1 סופר מחונן , עמקן ובעל מחשבה מקורית , והעיקר — איש הקרבה אמיתי , נכון תמיד לקידוש השם . אין זה לגמרי לפי רוחו לשלוח אחרים ל"פעולה : " כשיש צורך ל"הפר" מיפקד או להגיב בשריקות על בנטוויץ / וכיוצא באלה — הרי הוא . עצמו עושה את הדבר , עומד בשורות הראשונות , עליו מנחיתה המשטרה מכות ואותו מושיבה בבית הסוהר . לכתיבתו ולדרך כתיבתו , לא תמיד אני מסכים , אבל כאן לא בזה הדברים אמורים . מאשימים אותו בייסוד "ברית הבריונים" ובתעמולה לכל מיני רעיונות נוראים , כמדומה , עד כדי גירוש האנגלים — ישפטוהו וידונו אותו על כד ( ודאי לשלושה חודשי מאסר או קנס תמורתם , אבל הוא לא יניח לשלם למענו את הקנס , כדי "שלא להעשיר את אוצר הממשלה המפרה את המאנדאט . ( " אבל למה "הדביקו" אותו בכלל לעניין רצח ארלוזורוב , פשוט קשה להבין . אפילו עדת הראייה המבחינה במחשכים לא "ראתה" אותו בחולות תל אביב . אפילו ה"שמאליים , " אפילו כלבי המשטרה הנלהבים ביותר מסגל המודיעים המתנדבים , לא הטילו עליו את חשדיהם , ואפילו ראש הסגל עצמו , הא' בן גוריון , כתב ב"היינט" הווארשאי לאחר רצח ארלוזורוב , במידת האלגנטיות המתאימה לרמתו הנפשית : " אחימאיר ? אני מכיר את המנוול הזה ; מובן שאני יודע שהוא לא רצה ברצח ארלוזורוב . " המשטרה — היא ש"הדביקה" את אחימאיר לעניין הרצח על סמך מסמך שנמצא בחדרו , רשום בעיפרון ובלא ספק בכתב ידו . הריני מתרגם בזה את ה"מסמך" מתוך הנוסח שהובא באחד מן העלונים ה"שמאליים" שהוצא לאור בפראג לשם השפעה על הקונגרס :
|
|