"שיטתו של סוסקין"

עמוד:146

שאין להעלותו על הדעת . ועל כן , שגעון הוא לבזבז את הדונאמים המעטים של ארץ ישראל , את הקלוריות של שמש הארץ , ובעיקר , — איוולת היא להפר מסורת עתיקת יומין של האיכר היהודי האמון על גידול מוצרים זולים , שאותם מסוגל לייצר כל פלאח . לא ל"שיבה אל הפשטות" זקוקים אנו אלא דווקא לתרבות ולחקלאות אינטנסיווית 1 לא מחרשת עץ וכיוצא באלו , אלא לחקלאות תעשייתית ומדעית ; לא "כפר , " אלא בתי חרושת חקלאיים , ורק בתי חרושת תחת כיפת השמיים . במלים אחרות , — לא משפחה אחת על 100 דונאמים , אלא שלוש משפחות , חמש ויותר . בכאן נעוצה ראשית ביסוסה של "שיטת סוסקין : " על המשק החקלאי של היישוב להתרכז בייצור מוצרים בעלי ערך שיווקי גבוה , ועם זאת , ככל האפשר , בעלי תדירות מחזור מזורזת . והנה , דווקא לכך ( בתנאי השקייה מספיקים ) מתאימים גם האקלים והקרקע וגם מצבה הגיאוגרפי של ארץ ישראל . יש להפנות תשומת לב מיוחדת לסוגי משק כגון ירקות : באירופה מכונה משק כזה בשם "משק בשולי העיר , " אולם ארץ ישראל , שהיא קטנה כל כך , שרוייה מושבה "בשולי העיר . " לשם יצוא לחוץ לארץ יש לפתח את חרושת השימורים . כל העבודה צריכה להיות מבוססת על ניצול האינטליגנציה היהודית ועל ההון היהודי . משק החלב , ובעיקר משק העופות , מסוגלים אף הם להפיק תוצאות נפלאות , ואולם רק בתנאי שמזון העופות ייובא מן החוץ , משום שאין לאל ידנו לגדל בארץ ישראל תלתן ודוחן . מכאן נובעת גם תכניתו המדינית של סוסקין . הנהגת המשק החקלאי האינ טנסיווי אינה אפשרית בלא עזרה פעילה של המחוקק ושל הממשלה . כל צעד תלוי במסים , במכס , בנמלים , בדרכי גישה , בחוזים מסחריים . וחשובה מהם — רפורמה אגרארית , כלומר , העברתן של האחוזות הגדולות לעתודת קרקעות ממלכתית וחלוקתן החדשה ביו האיכרים והפלאחים . במלים אחרות : "משטר התיישבות , " המותאם למטרד , אחת ועיקרית : להגדיל את כוח קליטתה של הארץ לזרם העולים החדשים . בהקשר לרפורמה האגרארית נתפסת גם תפיסת האשראי של המשק החקלאי למועד ארוך , המבוסס על ערכה של העתודה הקרקעית , שעליה לשמש כבטחונות לכספי המקדמות . שורש כל הבעיות נעוץ בגאולת המים — בעיית המים , — לימוד מקורות המים של ארץ ישראל ודרכי השימוש בהם . לשם יש לכוון את המאמצים העיקריים גם של הממשלה וגם של הקרנות הלאומיות שלנו . בריכות ומאגרים למימי הגשמים , גילוי מי התהום וניצולם , וכן ניצול יעיל של הנהרות והמעיינות שמספרם אינו רב . חפירת באר חדשה יוצרת "שטח" מחייה רב יותר לעולים חדשים מאשר קניית מגרש נוסף .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר