|
|
עמוד:70
הדים : דחיקת רגלי היהודי במשק ארה"ב הרצאה מדאיגה על המצב הכלכלי של יהדות אמריקה השמיע זה לא מכבר ד"ר י . מ . רובינוב בוועידת אגודות הצדקה היהודיות בפילדלפיה . ד"ר רובינוב הוא סטאטיסטיקן ואיש ארגון ידוע ; ב 1919 עמד הוא בראשה של הסתדרות "הדסה" בארץ ישראל , אך מרבית שנות חייו עברו עליו באמריקה , והוא מכירה היטב . עתה הוא משמש מזכיר של הסתדרות "בני ברית" שם . נעימת מסקנותיו ותחזיותיו , כפי שהוצגו על ידו בפילדלפיה , אינה נשמעת עליזה . היתד , it תמונה שהצביעה על דחיקת רגלי היהודים מכל ענפי המשק . "אין רוצים" את היהודי — לא במסחר , לא בתעשייה ואפילו לא במקצועות החופשיים . דבר זה נוגע לכל יהודי מכלל אותו רוב עצום , שאיננו מסוגל לחיות "מן ההון" ונאלץ לחפש פרנסה . ברוב המשרדים הפרטיים , המסחריים והתעשייתיים כאחד , נעולה הדלת לפני היהודי , פרט למשרות במשרדי הממשלה והעיריות , מקום שם זקוקים בעלי השררה תמיד לקולות היהודים בעת בחירות . אף הגישה לבתי החרושת כרוכה בקשיים . מתחדשים הדיבורים על כך , שעל היהודים לשוב ולעסוק במלאכות זעירות ; אולם לפי דעתו של ד"ר רובינוב כבר נדונו המלאכות הזעירות באמריקה לכלייה , כי בתעשייה הגדולה ובמשק החקלאי הולך ומתפתח תהליך המיכון , ועמל הכפיים הולך ונעלם . וכך יהיה , כמובן , העובד היהודי לקרבן הראשון . יתכן , מציין המרצה , שיהיה על היהודים "לנהוג כדוגמת הכושים , " כלומר , לנסות וליצור לעצמם חוג חברתי מיוחד , יהודי-טהור , של הווי כלכלי , לקנות רק אצל יהודים , להעסיק רק יהודים ... גיטו במובן העתיק ביותר של המלה ? וזאת על סף השליש השני של המאה ה , 20 בארץ הדמוקרטית ביותר , בארץ המתועשת ביותר . מבלי משים מתבקשת השוואה עם עבודתו העניינית של יעקב לישצ'ינסקי , שיצאה לאור זה לא מכבר ( ביידיש , ( על מצבם הכלכלי של היהודים בקוטב הנגדי של הקידמה הכלכלית : בפולין . ספר זה מעורר סקרנות גם משום שמחברה מגיע ( או משתדל להגיע ) למסקנות אופטימיות ביחס לעתיד . אך חרף כל ה"אופטימיות" שלו , הוא נשאר סטאטיסטיקן ישר , והמסקנה המתקבלת אצל הקורא היא אחרת : פולין מתקדמת בלא כל ספק בכל ענפי החיים הכלכליים , אך היהודים הם קבצנים מרודים בכל מקום ונדחקים מכל מקום .
|
|