|
|
עמוד:17
בין ראשיה קוטבי ועמוק וכמעט לא ניתן לגישור . נציגי שני זרמי מחשבה עיקריים התנצחו ביניהם , האחד היה זה שהקיף בעיקר את אנשי ה"גווארדיה הוותיקה , " רובם אנשי העלייה השנייה , שינקו את תורתם הסוציאליסטית כ ן החוגים המתונים ברוסיה ערב מהפכת , 1905 מהם שהיה ניכר בהם שעדיין מצויים הם ברגלם האחת בשלהי המאה ה , 19 המאה הליבראלית הומאנית . מטבע הדברים , עדיין היה אורח החיים הדמוקרטי מקובל עליהם , בהיותם חדורי אמונה , שניתן לשנות את אופיו של כל אדם באשר הוא בכוח החינוך וכללי ההיגיון , בלא שיהא צורך להיזקק לאלימות ולעריפת ראשים . רובם היו משכילים , אנשי ספר , שלומי אמוני האינטלקטואליזם הצרוף , ספקנים ותאבי דעת , מהם שאף נתברכו ביסודות המורשת היהודית הממתנת , וזו היוותה , כידוע , את לחם חוקם של רוב בני הישיבות ב"תחום המושב . " לימים נתרכזו היהודים הסוציאליסטים מאסכולה זו , ברובם , בשורות ה"מנשוויקים , " ומבחינת הלד נפשם הלמו את הטיפוס "איבאנוב , " החוקר האנושי , המעוצב בידי ארתור קסטלר ב"אפלה בצהריים . " עם קבוצת מנהיגים זו נימנו ברל כצנלםון , משה ביילינסון , זלמן רובשוב ( שזר , ( דוד רמז , יוסף שפרינצק ויוסף אהרונוביץ . בדרך כלל ניתן לומר עליהם , שהם השתדלו להעדיף את האינטרס הלאומי מן האינטרס המעמדי , הכיתתי הצר . הנה , למשל , בשלבים מםויימים של סכסוכי העבודה החריפים ביישוב היה ברל כצנלסון מוכן לסמוך ידיו על רעיון הקמתה של לשכה נייטראלית ועל עקרון בוררות חובה לאומית ; דרך הפשרה נראתה לו באמרו , כי "צריך להסתכל למצב שקיים עוד ארגון פועלים רוויזיוניסטים . " ואשר לזכות העלייה לארץ אמר , "כי עם כל האנטיפטיות שלנו לרוויזיוניסטים , הרי אין לנו כל אפשרות לשלול סרטיפיקאטים מחלק של העם היהודי . " בהזדמנויות אחרות הביא ברל כצנלסון את הדברים לנקודת משבר מתוך שנפגע קשות , מבחינה מוסרית , מאופן התנהגות עמיתיו . בעקבות ההתנפלות המאורגנת על חברי בית"ר בתהלוכת השביעי של פסח , הגיב הוא בהתפטרות ממרכז מפא"י " ) כולי בוער מבושה . ( " בוויכוח פנימי אחר במפא"י , בשאלה , אם על המפלגה לבקש חנינה לסטבסקי במקרה שיורשע בדין , נימנה ברל כצנלסון עם המעטים שחייבו בקשת חנינה ( יחד עם שזר , ביילינסון ויוסף אהרונוביץ , ( בעיקר משום שהמוסר הסוציאליסטי שולל עונש מוות ; לעומתו קמו מתנגדים חריפים לגישה זו , נוסח בית הילל ; הם בזו לעצם ההתלבטויות המאפיינות בני דור ישן והחליטו לעשות דין לעצמם . למחרת מתן םםק הדין התפרץ זלמן אהרונוביץ ( ארן , ( בראש קבוצת מתפרעים , אל מערכת " דבר" ותבע מן העובדים שלא לפרסם את מאמר המערכת בזכות החנינה , באיימו לנפץ את מכונות הדפוס , אם לא תתקבל דרישתו . למראה השערוריה
|
|