|
|
עמוד:444
בקייץ 1935 בקייץ הועסקה התנועה כולה בבעייה מרכזית אחת בחייה : הפרישה מן ההסתדרות הציונית וייסודה של הסתדרות ציונית חדשה ( עי' הפרקים נג—נד . ( משכול התנועה נתונה היתה בגיוסה המלא כדי להמשיך דרכה בעצמאות אירגונית , שוב לא היתה הדעת נתונה למגוייסי המגוייסים , לחזית פלוגות הגיוס בארץ ישר אל . הפלוגות נתנו כדבר מובן מאליו את כל חלקן במאמץ האירגוני הגדול של התנועה בחודשי קייץ . 1935 ( 843 טי ' 'משמר הירדן / . 1935 , 9 . 26 ; 8 . 9 באביב 1935 בפברואר 1935 הקים הילל צור את מיפקדת פלוגות הגיוס ( במקום : הנהלת הפלוגות , ( שכן חתר לאינטגראציה של הפלוגות בתוך המיסגרת האירגונית העולמית . צור דאג למיבנה הפלוגות , ובן לצורה , למינ הגים , לתארים . הוא תבע קביעת מיסדרים בפלוגות , תילבושת מחייבת , תרגילי סדר , ועם זה ביקש להבטיח קיומה של עבודה תרבותית ושיעורים לעברית . מטרתו היתה לעשות את הפלוגות בבחינת המשך לעבודתו של הבית"רי בגולה , ולמנוע משבר מן הבא מן הקן בגולה אל הפלוגה . בקומיסאריון נתמנה להיות ראש מיפקדת הגיוס . סיכומו הראשון של הקומיסאריון בנושא הפלוגות היה : חמש פלוגות מאורגנות 9 ) מושבות , ( בצורות כלכליות שונות , פועלות להחדרת העבודה העברית במשק החקלאי . 90 ו מגוייסים חברים בהן ( בגליל : , 53 רמת טיומקין : , 66 חדרה : , 29 הרצלייה : , 30 כפר סבא : . ( 12 עוד 35 מגוייסים כבודדים . הפלוגות שומרות על עמדותיהן , ונדונה שאלת גיוסם של חברים למישטרה , להוראה , ולמישרות ציבוריות מיוחדות . העבודה היתה מצויה , והתקציבים המשקיים היו מאוזנים , כמעט ללא גירעונות . במועצת הגיוס ( מושב ראשון - תל אביב , ( שזימן הקומיסאריון לתכלית האינטגראציה של הגיוס בבי ת"ר העולמית והארץ ישראלית , ניסה שוב לובוצקי לנסח את מהותו של הגיוס r 'עקרון הגיוס מיוסד על שתי הנחות : א ) התועלת הפרטית של תושב הארץ אינה מזדהית תמיד עם המאכסימום של התועלת , שאותו אזרח יכול להביא לביניין הממלכתי ; ב ) קיים קנה מידה המאפשר למדוד ולגזור , באיזה מקום ובאיזה רגע לובשים חיי הפרט צורה ההולמת את המאכסימום שבתועלת הביניין ... כל מעשה שאדם עושהו בארץ ישראל , יהא הפעוט ביותר , ניתן להימדד ולהישקל מבחינת תועלתו המדינית . כל סיגאריה , שאדם מעשן מקרבת או מרתקת , אם כי בקנה מידה שאין לראותו בעין הבלתי מזויינת , את מטרת הציונות — בהתאם לפירמה של אותה הסיגאריה . בדרך זו יכולים אנו לתאר לנו בתיאוריה , שאפשר להרחיב את המושג "גיוס , " לפי הגדרתו הנ"ל , עד כדי "שולחן ערוך" המכוון את פרטי הפרטים של חיי הבית"רי בארץ . אולם לא לכך התכוונו ביצתו את הגיוס . אנו קשרנו אותו בשני מושגים נוספים : שירות של המו נים והגבלה זמנית . על כן צריך בעזרת אותו האפא ראט התיאורטי המאפשר לבחון כל מעשה מבחינת תועלתו הממלכתית , למצוא אותו שטח הפעולות בו הופכים מעשי הפרט ונעשים לתפקידי ציבור , ואותו שטח הפעולות הדורש שירות של הכנעת הפרט לתועלת הממלכתית . ' לובוצקי ראה במחנה המגוייסים את 'הציבור המלוכד והמישמעתי ביותר של עם ישראל , ( אם כי אין אנו משלים את עצמנו בחלום של שלימות שכבר הושגה , ( אולם ציבור זה הוא קטן והיקף יכולתו מוגבל ' . לובוצקי ציפה , שממיפקדת הגיוס ייכון 'המטה הראשי' של 'צבא הסוללים בארץ ' . הילל צור , ראש מיפקדת הגיוס , ראה בגיוס חזות הכול : 'אין ספק שרעיון הגיוס משמש כתר למחשבה הבית"רית . בו כלולים וחבוקים הרעיונות של "צבא , " ו"בית ספר " ועקרון הקרבת קורבנות על מיזבח הכלל , מתוך ההברה שקיום המדינה מחייבם ... הגיוס ... משלים את גיבוש הפרט , והקניית הערכים של הלשון , ההדר , הציות , ובו ... ' בית"ר רוצה להגשים את הרעיון , שעליו חלם הרצל ב"יודנשטאאט" ( גדודי עובדים מאורגנים לפי שיטה מישטרית ) ותרומפלדור ' . " ( 842 'המדינה / . 1935 . 6 . 28 בעקבות הנהגת שיטתו 'הצבאית' של צור יצאו מן הפעילות בגיוס זליקוביץ / ואחר כך — וזפשן . וחמשת האנשים , "החיילים האלמונים" שלקחו עלי הם ברצונם חטוב בשנת 1930 את התפקיד הקדוש בשמירת חזית העבודה העברית בכפר סבא . אנו לומ דים , שלא לחינם חינכנו דור חדש בציונות האינטג ראלית . לא חשובה פה הכמות , העיקר האיכות , ואנו מביעים שביעת רצון מיוחדת , שאת התפקיד הזה מילאה פלוגת הרצלייה , וכדאי שכול בית"ר ארץ ישראל יחד את פלוגות הגיוס ילמדו מוסר מהם ' .
|
|