|
|
עמוד:400
( ג ) על השילטון והאירגון כמה וכמה מן המשתתפים בדיון הראשון העירו על פעילותו של שילטון בית"ר בתחומים שונים , ושרק המחלקה להכשרה הגנתית והמזכירות היו פעילות בו . כן טענו שלא הוצא חומר להדרכה תרבותית . החברים מפולין ומלאטביה טענו , שישיבת השילטון ב פאריס גורמת לחולשת הקשרים עם התנועה , לעי - סוק בהצעות תיאורטיות , והיו שהמליצו על הקמת מחלקות לשילטון בווארשה . ערי ז'בוטינסקי ראה בהצעה להעברת מחלקות לווארשה סכנה להחלשת עבודת השילטון ולהפסד באוטוריטה . רפל הציע לשנות פעם בפעם את הרכב השילטוו , ולהימנע מאכספרימנטים . דיונים ענייניים ונוקבים התנהלו במקביל בוועדות המיוחדות . הרמה הנאותה של הדיונים בוועידה היה בה כדי לעודד . ( ב ) המפקדים והמדריכים , העבודה החינוכית והפוליטית , ארץ ישואל והגולה בנושא הקשה של תיאום העבודה האירגונית תוך שילוב נאות של מפקדים סתם ומדריכים מיוצאי בתיה"ס למדריכים העיר — עוד לפני דברי פרופס - צבי קוליץ ( תלמיד ביה"ס בצ'יביטאווקיה , ( שבקרב המדריכים נוצר מין 'סנוביסם , ' והללו טעונים הכנה רוחנית , וטעות היא לרצות , שישמשו אף מנהלים לעבודה רוחנית . אף לקורסים להדרכה הגנתית יש לשלוח בית"רים רק לאחר שעמדו בבחינות כלליות . ב דומה חיווה דעתו אברהם ה ל מ א ן ( לאטביה , ( שאף בעבודה הגנתית יש לדאוג לצד החינוכי . ב י ד ר מ א ן פירש דברים , שאחר כך רמז עליהם פרופס בהרצאתו , שיש 'לשנות את שיטת ההכשרה ההגנתית הנעשית בהנהלת מנגנון מיוחד , השובר את האחידות במישמעת הבית"רית , ולהכניסה תחת רשותם של המוסדות הבית"ריים הרגילים ' . ברם ערי ז' ב ו ט י נ ס ק י ( צרפת ) חיווה דעתו , שלא נוצרה כיתתיות בקרב המדריכים , ושאין פגם בכך שלמדריכים רגש של 'גוש' אחד , שהרי לכול בית"רי פתוחה הדרך להיות מדריך . לעניין שיטת ההכשרה ההגנתית טען , שאינה טובה , משום שיש להכין למילחמה פארטיזאנית ולא למילחמת-עמדות , והרי 'המישטר הסגור' אינו דרוש . יעקב רפל ( פולין ) הציע שיטה של חינוך למדריכים בריזרבה . אריה ד א ק ו נ ט ( בלגיה ) דבק במזיגה של בית-ספר וצבא , ובחינוך מדריכים לא רק להגנה , ' אלא טיפוס תרומפלדוריאני אחיד . ' אליעזר ש ו ס ט ק ( פולין ) ראה את ההכשרה ההגנתית תלושה מן ה חיים , משום שהיא חד צדדית , ואת עבודת בית"ר בזמן האחרון כעבודה פוליטית על פי החלטות ה צה '' ר . שילטון בית"ר לא נתן כיוון חינוכי , 'וכול הבית"רים בפולין , למשל , החל בדרגה א' וגמור בג' ספוגים רוח פוליטיקה . ' על הפוליטיסאציה של בית"ר דיבר מנחם בגין ( פולין ) ( ' גרירת התנועה הבית"רית אל הפוליטיקה הזיקה לנו , ' ודרוש לשאוף לדיפוליטי סאציה של הנוער הבית " רי . אף משה גולדברג ( פולין ) טען , שהשילטון מסר כל מרצו לעבודה פוליטית , במקומ לעבודה חינוכית פנימית . על הרמת קרן החינוך דיבר שבתי רוזנבוים / ורדי / ( ארץ ישראל , ( שכן לדעתו חייב הכינוס לדון במיוחד בשאלת ה'נש רים . ' ברם השילטון לא התעניין בשאלה , ולא הביא הצעות לכינוס . על חוסר קשר הדוק בין הגולה לבין ארץ ישראל , ועל חוסר ידיעות ביחס לפלוגות דיברו בתך א ו ל פ י נ ר / בן ארצי / ( פולין , ( וגולדברג . על חשיבותו של בית הספר בצ'יביטאווקיה - ניסיון שאין דוגמתו בקורות ישראל בגולה — דיבר צבי ק ו ל י ץ . הממשלה האיטאלקית מתייחסת באהדה לתלמידי ביה"ס , שיפליגו בסוף יוני לחופי ארץ ישראל . מיפעל זה מחייב יצירת חברה שתרכוש אונייה בשביל בית הספר . קוליץ אף קרא לכבד את יום ה הולדת ה800- של הרמב"ם כיום זיכרון . עינינו לא רק את תועלתה של הסתדרותנו , אלא את טובת התנועה הציונית . ניסיונותינו היו אפוא תוצאה ישרה של השקפתנו על העלייה , משום שלעולם לא נסכים למילחמת מעמדות , ולא נוותר על עקרון הבוררות הלאומית . הנני מכחיש את השמועות , שנותני העבודה הציגו לנו איזה שהם תנאים . לעולם לא היינו מסכימים לכול תנאים מיוחדים שהם . הנני מדגיש , כי המשא ומתן שלנו עם נותני העבודה היה חשוב גם מבחינה אחרת : שיטת העלייה שהונהגה על ידי המוסדות הציוניים הינה מזיקה , וביטולה עשוי ליצור את האפשרות , כי יגיעו לארץ-ישראל בעלי המיקצועות הדרושים . הפסקנו את המשא ומתן רק כדי ליצור פאציפיקאציה במחנה הציוני . מן הצד השני הפסיקה ההסתדרות הציונית את מסקנות pua 1 nn של בית דין הקונגרס הציוני בעניין העלייה הבית"רית . הפסקת המשא ומתן על ידינו אין משמעה ויתור על מילחמ תנו . את מילחמתנו בעד שיטת עלייה צודקת ובהתאם לעקרונותינו נוסיף לנהל . '
|
|