|
|
עמוד:397
הרצאות ראשונות ירמיהו הלפרן : ההכשרה ההגנתית להלפרן , שגילה יוזמה מרובה ופיתח את בתי הספר למדריכים ולסמלים , ניתנה בכינוס הזדמנות לעשות ' חשבון הנפש . ' הוא שאל את שלוש השאלות : למה , מה והיאך . בשאלה הראשונה סיכם את תוכן חיבורו ' עיקרי הסטראטגיה העברית / ודיבר על ההגנה האינדיבידואלית והקולקטיבית , והאיר את האספקטים העולמיים של צורכי ההגנה היהודית כנגד האנטישמיות : 'העם היהודי כולו מוקף שונאים ואויבים המוכנים להשמידו ולהרוס עמדותיו הכלכליות . השונא היהודי מאורגן יפה , בעל הון והשפעה , עיתונות , סיפרות , בתי ספר ואפשרויות תעמולה רחבות . האוייב מזויין ומאורגן לעתים קרובות מאוד בצורה צבאית . מתנגד זה אינו לוחם נגד יהודי כפרט , ולא נגד קבוצות יהודיות בודדות , אלא נגד העם העברי כולו . הוא יוצר תוכניות מילחמה ... כדי להביא את העם היהודי ^ מצב של אפיסת כוחות והעדר השפעה ... בהיות לכול העם כולו אוייב משותף המעמיד בסכנה את כל שכבותיו , חייב העם ( אם חושב עצמו לגוף חי ) להתאחד וליצור תוכנית הגנה משותפת ומנגנון משותף , או לפחות קואורדינאציה של פעולות מנגנוניו השונים . השאלה אינה עוד שאלת ההגנה , אלא שאלת הביטחון של העם , או האסטראטגיה העברית העולמית . ' בהכ שרה ההגנתית ראה אפוא הלפרן עניין לאומי כללי - עניין יהודי עולמי . ובשאלת ה'מה : ' בית"ר ו'ברית החייל' אינן רשאיות אפוא להסתפק במועט : בתוכניות קטנות של הכשרה הגנתית אינדיבידואלית או קולקטיבית . הן 'צריכות לקחת חלק פעיל בפיתרון שאלת הביטחון העברי בקנה מידה עולמי ... לקבל על עצמן יתמה ולהניח יסוד למנגנון המנהל של החזית הלאומית המאוחדת להגנת הזכויות , הרכוש והחיים של העם . אם לא נעשה מייד את הצעדים הדרושים , עומדים אנו בפני סכנת השמדה , ואין אלו מלים בעלמא . ' נאמרו הדב רים כמעט שנתיים לאחר עלייתו של היטלר לשילטון , ארבע שנים ומעלה קודם למילחמת העולם השנייה . הלפרן דיבר בשתי החזיתות הראשיות : בחזית ארץ ישראל - 'אין הכוחות העבריים מוכנים להגן על עצמם בפני התקפה רצינית מצד הערבים ... גם להבא יוכלו היהודים להגן על נפשם ורכושם , אם הפרעות יתבטאו בהתקפות לוקאליות על שטחים קטנים ... אלא שסכנת הפרעות אינה הסכנה הגדולה הנשקפת ליישוב ... ההתקוממות הערבית הכללית עלולה לבוא בכול יום , וכבר בשנת 1929 נעשה הניסיון הראשון , שאומנם לא הצליח , ובכול זאת עלה ליהודים במאות קורבנות ... גם בארץ ישראל דרוש ליצור חזית עברית מאוחדת ... וליצור תוכנית אסטראטגית להגנת היישוב העברי כולו . ' מאורעות , 1936 התפשטותם ורציפותם במשך שנים אחדות , הוכיחו , שהלפרן ראה מראש את הסכנה לחיי 'המדינה בדרך הטמונה בהתכוננות הג נתית לפי תוכניות גלותיות לוקאליות . ובחזית הגלו תית - 'המצב קשה אף יותר ... הולך ונהרס עוד חלק גדול של הקולקטיב היהודי בגרמאניה , וכול יתר חלקי החזית היהודית עומדים לפני סכנה של הריסת כל העמדות הכלכליות ואפשרויות הקיום . ' אומנם לא ראה הלפרן את סכנת 'ההשמדה הפיסית' הטוטאלית בגלות , אבל שם מתרכזים כל מוסדות העורף היהודי : מיסחר , כלכלה , עיתונות , סיפרות , חינוך , רוב ההון היהודי , כל הריזרבה של הנוער העברי , והללו נתונים לסכנה יתירה . יחיד מן הגלות . סיסמת ההגנה נעשתה בינתיים לדבר המובן מאליו . ( בקשר לכי הזכיר את המשורר ח"נ ביאליק שהלך לעולמו : 'הוא היה מתנגדנו בשנות חייו האחרונות . את התנגדותו נשכח , אבל את תורתו נזכור - תורת "משא נימירוב '" / בעיר ההריגה . / בדברו החגיגי על שבע מצוות בית"ר לפי ניסוחו בכתב ' הנדר' ( שהביא כהצעה לכינוס ) ציין במיוחד את נושא ה'הדר' ואת נושא 'החד נס' ' ) ההדר מלמדנו ל הסיר כובענו לפני קדושות זרות , אבל אתה שמור על אמונתך . אסור שיהא שעטנז . כשאתה בונה את המ דינה עליך לבנות בעד כל המעמדות . יש לדאוג לכול . מי שאיננו עושה כך איננו בגדר חלוץ . ( ' בעקרון הגיוס , אמר ראש בית"ר , גלום מובן עמוק : הגיוס משנה את מושג העלייה . ויתור על קאריירה אישית , לא ביניין האני הפרטי , אלא ביניין המדינה . לבנות ולא להיבנות . ועל מיצוות ה'ציות / המישמעת , העיר , שלא על פי פקודות תקום / 'אצלנו אין איש יכול לפקד . כל אחד הוא המושל על עצמו . בלב כל אחד מכם יושב מושל נשמתכם , ואתם מבינים למלא את חובותיכם כפי שמטילה עליכם הכרתכם . ' ראש בית"ר סיים את דברו הראשון בכינוס בקריאה אל קציני השילטון : 'לכם קציני השילטון נתנה ההיסטוריה תשורה יפה : ושמה בית"ר . דאגו שלעתיד כולם יוכלו להגיד זאת , מה שאנו אומרים עכשיו - בשנות הקיום הראשונות של בית"ר . ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה . ' !
|
|