|
|
עמוד:382
הסכם להסדר יחסיהעבודה ההסכם הראשון לא היה על תנאי , ולא היה טעון אישור . ברם ההסכם השני ביחס להסדר יחסי העבודה הוכן על דרך הפשרה , כששני הצדדים אינם מקבלים בו את כל רצונם , ולכתחילה נועד לקבל את תוקפו רק עם אישורו הסופי מטעם הגופים , שאותם ייצגו ז'בוטינסקי ובן גוריון . ההסכם 'רק פרוייקט , אשר שנינו התחייבנו להציע אותו לפני מיפלגותינו' כתב ( 1934 . 11 . 9 ) ז'בוטינסקי למרכז בתל אביב . ז'בוטינסקי חש , שאין עוד לעכב עריכתו של הסכם בין שתי הסתדרויות העובדים , ולפיכך ניאות ( 1934 . 11 . 11 ) לבסס את הקשר בין שתי לישכות העבודה בעיקרו על החוזה שבין ה'הסתדרות' לבין 'הפועל המיזרחי ' . ביחס לשביתות כלכליות עמד ז'בוטינסקי על כך , שלא יוכרז עליהן בלא שהוצעה מראש הצעת בוררות , אם ידרוש המיעוט . בן גוריון הגדיר מיעוט כזה ב , ° / 025 ברם היה מוכן להציע לחברים בארץ ישראל שיסכימו שיוגדר כ . % 15 ז'בוטינסקי יעץ לאשר את ההסכם , ' אולי בתיקונים ' , והוסיף . 'נאשר את ההסכם הזה רק אם ייפתר באותו הזמן עניין הסרטיפיקאטים של בי ת '' ר ... בלי סרטיפיקאטים לא נחתום על שום הסכם , מלבד עניין מעשי האלימות בהשמטת סעיף ג' . ' וזה נוסח ההסכם על 'יחסי פועלים בארץ : ' [ הסכם ב [ ' ' הסתדרות העובדים הכללית והסתדרות העובדים הלאומית כורתות ביניהן הסכם על דבר חלוקת עבודה צודקת , שמירה על תנאי העבודה ותיקון של יחסי חברים לשם הגברת העבודה העברית והמיפעל הציוני . א . שתי ההסתדרויות קובעות בהסכם הדדי סדר חלוקת-עבודה שיבטיח שוויון כל הפועלים והעובדים לגבי קבלת עבודה על פי חוקת תור מוסכמת . ב . שתי ההסתדרויות מתחייבות למנוע מהתחרות בקבלת עבודה על ידי הרעת תנאי העבודה . ג . שתי ההסתדרויות עושות מאמצים משותפים להשלטת העבודה העברית בכול ענפי המשק היהודי בכפר ובעיר . ד . שתי ההסתדרויות מאפשרות לכול אחת לרכז את חבריה במקום העבודה לפי מידת האפשרות ה מעשית . ה . חלוקת העבודה בכול סוג וענף נעשית לפי מפתח מוסכם בכול מקום ובכול מיקצוע ומיקצוע . . ו עד שתוקם לישכת עבודה אחת , מוסכמת על ידי שני הצדדים , רשאית כל הסתדרות לקיים לישכת עבודה משלה . ז . מזכירי שתי הלשכות בכול מקום ומקום נפגשים מזמן לזמן לפי הצורך לשם חלוקת העבודה בין נר שמי שתי הלשכות לפי העקרונים דלעיל . ח . כשמזכירי שתי הלשכות אינם באים לידי הסכם באחת השאלות העומדות על הפרק , עובר העניין לוועדה הארצית . ט . ועדה זו מורכבת משני באי-כוח של שתי ההסתדרויות ובורר שלישי שנבחר על ידן . י . במקום עבודה , שכול פועליו שייכים להסתדרות אחת או שמיספר חברי ההסתדרות השנייה הוא פחות מ ... אחוז הפועלים במקום , - קובעת אותה ההסתדרות , שרוב הפועלים שייכים אליה , את הת נאים שעל פיהם אפשר להכריז שביתה במקום עבודה זה , וההסתדרות השנייה אינה רשאית לשלוח פועלים למקום הזה עד גמר השביתה . יא . במקום עבודה , שמיספר החברים של ההסתדרות השנייה מגיע עד ... אחוז מפועלי המקום , לא תוכרז שביתה ( אם ידרוש זאת המיעוט השייך להסתדרות השנייה ) מבלי שתוצע מקודם בוררות למעביד . אם המעביד ידחה את ההצעה הזאת או יסרב לקיים את פסק הדין של הבוררות , רשאי הרוב להכריז שביתה , והשביתה מחייבת גם את המיעוט ואת חברי שתי ההסתדרויות . אולם המיעוט אינו רשאי לעכב שביתה [ אף ] בשלושת המיקרים דלהלן : . ו אם המעביד דורש מפועל שלא יהיה חבר בהסתדרות פועלים זו או אחרת . . 2 אם המעביד מוריד את תנאי העבודה בלי הסכמת הפועלים ואינו רוצה לדחות את השינוי הזה עד בוררות . . 3 אם המעביד מפטר פועלים אחדים או פועל בלי סיבה מספקת לפי דעת הפועלים ואיננו מסכים לדחות את הפיטורין עד בוררות . יב . באי-כוח שתי ההסתדרויות נפגשים מזמן לזמן להתייעץ על ענייני עבודה משותפים , לחיזוק ההבנה ההדדית ויחסי האמון בתוך כלל העובדים . יג . הסכם זה יש לו תוקף עד שמועצה כלכלית מכול הגורמים הכלכליים ביישוב לכול זרמיהם תיקבע חוקת עבודה מוסמכת שתבטיח במשק העברי מישטר של הסכמים בין כל הצדדים , תנאי-עבודה הוגנים ובוררות חובה , ותקים לישכת עבודה אחת ' . הצעה זו ניתנה להשלמה רק אחר מאמץ אינטלקטואלי רב של שני אישים ברמה המנהיגותית העליונה בציבור הציוני . הוכח לשניהם , שיש סיכוי להביא לידי אחדות באירגון העובדים בארץ ישראל , ושהצעת
|
|