ברומניה - פעילות שיטתית מקפת

עמוד:362

ברומניה - פעילות שיטתיתמקפת הנציבות ברומניה עמדה כל השנים בפני תפקיד קשה מן הרגיל לגבי כל נציבות אחרת ( רק נציבות צ'יכוסלובאקיה עמדה בפני קושי דומה . ( האוכלוסייה היהודית במדינה המשיכה במסותתיה לפי ארצות המוצא ( ריגאט — רומניה ; ביסאראביה - רוסיה ; בוקובינה — אוסטריה ; טראנסילבאניה — הונגאריה , ( ולשונותיה היו לשונות ארצות המוצא . חוזרי הנציבות נשלחו עדיין בשלוש לשונות . עברית , חמנית , גרמאנית . חלק מן התיכתובת היה אף באידיש ובהונ גארית . בקייץ 1933 נימנו ברומניה כשיבעים קננים ( בוקובינה : , 9 ביסאראביה : ; 35 ריגאט : ; 17 טראנ סילבאניה : . ( 8 כן נרשמו 14 מרכזי הכשרה . בפגישת מפקדי גלילים ( 1933 . 7 . 9-8 ) נצטרפו לנציבות החדשה : שיבר , אורי אילון , אהרן כץ , נייברג , מרדכי פאס ( 717 כבני נזישפחת הרוקח בעיירת צ'ופ , שבניו לא נתקבלו משום אנטישמיות ללמוד רפואה באוניברסיטה בהונגאריה . הרוקח הטמיר חינם אולם בביתו כמועדון לבית"ר . ( 718 מחרידה עדותו בכתב של הבית '' רי נזשה פרידנזאן , איש תמים וצדיק , מפקד קן צ'ופ , על דרכו ודרך החברים בקן הקטן ביישוב נידח ודל וקנאי . קאר , משה שפירא . פרופס היה נערץ ברומניה ומאז ביקשוהו לבקר במדי נה . אף בימי מצוקה חומרית קשה ( אביב - 1933 קודם לכינון הנציבות החדשה ע"י ראש בית"ר ) ביקשו להזמין את פרופס לביקור בקננים ול'יום המפקדים' ( שנועד להתקיים ב 933 . 5 . 10 ו . 719 ( פרופס קצין השילטון , הגיע לרומניה בספטמבר , 1933 כמורשה מטעם השילטון לתקופה קצרה . עליו הוטל לעשות לגיבושה של עבודת בית"ר במדינה במתכונת אחת ובלשון אחת , לייצג את בית"ר רומניה כלפי חוץ , ולהבטיח את הקשר הנאות עם הצה"ר . פרופס ייצג אף את הוועד הפועל העולמי של הצה"ר , ומטעמו היה אחראי להבטחת הצלחתה של הקובלנה הלאומית . פרופס עשה מרכזו בבוקארשט , שבה קבע ראש בית"ר את מקומה של הנציבות , ( 1933 . 5 . 23 ) ולשם ביקש להעביר את כל הדואר החיצוני והפנימי . שיבר הנציב יצא לתקופת זמן לארץ ישראל ( ועבד בחברת ' פרדסי בנמל חיפה . ( אף פרופס ביקש לצאת לארץ ישראל , אלא שנתעכב משום דרישות ראש בית"ר ( וזאת אף משום קשיי הצה"ר , ומשום המאמץ להבטיח את הצלחת הקובלנה הלאומית . ( פרופס יצא לארץ ישראל - לפי הוראת ראש בית"ר - לישיבות הוועד הפועל הציוני ולוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הלאומיים . שיבר חזר לרומניה לפי הוראת שילטון בית"ר בפברואר . 1934 פרופס פתח בתנופה גדולה . בבר בספטמבר 1933 הוציא את הגיליון הראשון של הירחון 'הירדן ( בעברית ובאידיש , ( ובו שיתף את ייבין מארץ ישראל , כתסט מפולין , וסופרים וכתבים מרומניה . במשך חודשים יצא העיתון ברציפות כסדרו , העלה דברי פולמוס כלפי חוץ ודברי בירור כלפי פנים . ב'הירדן' נקבעו מדורות לבית '' ר הצעירה . גיליונות 'הירדן' היו 26 ( האחרון : כסלו תרצ"ח . ( עוזר חשוב מצא פרופס בצבי ברסט , שעסק באירגון ובהדרכה , והשתתף ב'הירדן . ' להבטחת דרכה החלוצית של בית"ר ביקש ( 1934 . 3 . 6 ) פרופס מהנהלת ה פלוגות לשלוח לרומניה שני מדריכים . במארס 1933 הוצג ברומניה סרטו הקולנועי של ראש בית"ר - נאום השעה שלו באידיש : 'לאזט אידן אריין קיץ ארץ ישראל' ( הניחו ליהודים לבוא לארץ - ישראל . ( שיבר חזר לפעילותו כנציב בית"ר רומניה , המשיך ( 719 עי' חוזר ' ) 1933 . 4 . 12 זה חתרנו האחרון ... לא שילמנו שכר דירה בצ'רנוביץ . ( ' ממשפחות מתבוללות . העיתונים DER jUDENSTAAT-rn LAP ZSID 0 NEP עשו רבות לקרב חוגים רחוקים אל הציונות בכלל ואל בית"ר בפרט . בחוגי בית"ר נמצאו קוראים ל'מאמענט' מווארשה ול'המדינה' בהוצאת שילטון בית"ר . מצד אחר עמדה בפני בית"רים רבים שאלת ההתנגשות עם הוריהם , חסידים לבתי רביים , שמשום קינאה התאכזרו לבניהם , הבית"רים , ואף גירשום מבתיהם . חיכוכים קשים נגרמו במישפחות הרבה שבניהן נימנו עם פל גות שונים , ובייחוד בין הבנים הקומוניסטים לבין הבית"רים שבהן . ' הכשרה' בצ'רגוב ( צ'יכוסלובאקיה )

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר