|
|
עמוד:336
הרביעי לימים , שנעשו מסורתיים , לימי ד - ' ו' של חול המועד פסח . ( 1934 . 4 . 7-5 ) באותו כינוס צריך היה להניח אבן פינה לביניין בית"ר ( לימים 'מצודת זאב . ' עכשיו : 'בית ז'בוטינסקי . ( ' פתיחתו נועדה להתקיים ב'בית העם' ( הגדול , ( ותוכנו היה צריך להיות כפול : הרצאות ודיונים מצד אחד , תחרויות ומיפגנים מצד שני . הכינוס נועד להסתיים במיסדר חגיגי , ובתהלוכה אל קבר נורדאו . אלא שהשילטונות לא היו מוכנים להסכים לקיומו של הכינוס . הנציבות ( י . ילין ) שלחה 'פקודה' ( 1934 . 4 . 2 ) להסביר את המצב החדש : 'כינוס זה צריך היה לשמש הפגנה נהדרת לתנועת בית"ר ב ארץ ... / ברם / ניתן רישיון משפיל ומצומצם , לערוך פעולות ספורטיביות באיצטדיון וכן עריכת נשף במוצאי שבת , אולם לא ניתן הרישיון לפעולות הכי חיוניות כגון הפתיחה ( ולא אפילו במועדון בית"ר ) והנחת אבן הפינה לביניין בית ז'בוטינסקי , למועצת המפקדים , ולכול פעולה שהיא של הכינוס , שבה ישתתפו למעלה מחמישים חבר ... הוחלט לדחות במחאה חריפה את הרישיון המצומצם . ' מרגיז היה , של ' הפועל' דווקא ניתן רישיון לערוך כינוס עם פתיחה חגיגית ( שלא כרגיל , ( ואפשר היה לראות בכך משום מעשה פרובוקאטיבי . הנציבות העירה , ש'רצוי לבוא לתל אביב להביע מחאה אילמת ... ' כינוס אילם זה נתקיים למעשה . מאות מאות הגיעו אל העיר לימי חג הפסח האחרונים , לבשו תילבושות בית"ר ונתבלטו ברחובות ובכיכרות המרכזיים בעיר . מעגלות ריקודי עם סבבו נעו במקומות רבים , והקהל יש שהשתתף בפעילות : רבים היו הסקרנים ורבים שנהנו מקהל הרוקדים . פקודת הנציבות קויימה במלואה , לרבות ההוראה ה אחרונה שלא להיגרר 'אחרי איזה שהן פרובוקאציות מאיזה צד שלא תבואנה , והכינוס האילם ישמש הפגנה עוד יותר כבירה למישמעת והמסירות הבי ת"רית . ' בטעם נאמר בפקודה : 'אין כל כוח שיכול לאסור עלינו לבוא לתל אביב לבקר בה בימי החג . למרות המחנק שבית"ר נמצאת בו בתור תוצאה מהברית שנכרתה בין הגורמים המכריעים שבארץ זה כשנה - אנו נמלא את רחובות העיר העברית בחולצתנו החומה כצבעה החום של אדמת ארצנו . ' ברכת ראש בית " ר לכינוס לא נקראה אלא במיפקדי הקננים . ראש בית"ר כתב : ( 1934 . 3 . 29 ) 'הנני מברך את כינוסכם הארצי , אשר מתאסף בשעת מילחמה קשה למען הלאום ולמען הממלכה . רק לאנשים בעלי עוז ואמיצי רוח מותר לעמוד בשורותינו ולאלה הריני פונה : מתוך הקרב יעלה הניצחון , ומקורבנותיכם תקום המדינה העברית . ' בחג הפסח נתקיימו בתל אביב מסיבות וחגיגות פנימיות , ובמועדון — נשף ספורטיבי גדול , ובעיקר ספורט המגן . נציבות בית"ר היתה תקיפה בהחלטתה לערוך את הכינוס בזמן קרוב . לכינוס הארצי הדחוי קראה הנציבות מעוני טעמים . ניסיון למצוא את שביל הזהב בעניין הגיוס ; הכנת סניף ארץ ישראל לבעיות הכינוס העולמי השני . כינוס זה הוגבל במיספר משתתפיו ( כחמישים צירים ואור חים , ביניהם רוזוב מהשילטון , בדר מבית"ר ארצות הברית—קאנאדה , ( ולא בא לשמש תחליף לכינוס הארצי הגדול שתוכנן לשביעי של פסח . עיקר דיוניו 934 . 8 . 4 ) ו ) היה בשאלת הגיוס , ובשאלה זו הודגשו הטיעונים שהיו מקובלים בבית"ר ארץ ישראל , שיש להפעיל את הגיוס בחזיתות המדיניות , ושאין לייחדו אך ורק לכפר . מבחינה אירגונית ראו המדיינים חשי בות יתירה באיחוד הרשות המפקדת . הוצע להכריז על חנינה למסרבי גיוס משום שימחת שיחתרו של סטאבסקי . יצחק ילין העלה את פרשת הסדרנות בתערוכה ( יריד ) שנסתבכה משום התילבושת : בית"ר לא ויתרה על מדיה . ילין קרא לפרוץ דרך למיפעלי כיבוש , לניצול ראציונאלי של העבודה בפלוגות , ולבססן בפלוגות פוליטיות ולא כלכליות . כבירי דיבר על 'גיוס עד לקבר , ' ועם זה עמד על אינדיבידואליסאציה בגיוס . אריה לווין צידד בפלוגות גיוס , כנגד פלוגות עבודה . יוסף בדר דיבר על הגברת הפעולה החינוכית ועל הצורך להיזהר מהקמת שתי רשויות . אריה בן אליעזר קרא לתבוע יותר מן הבית"רים , יותר רצינות ויותר אירגון . החלטות הכינוס ( והן בגדר הצעות לכינוס העולמי ) נגעו בנושא שירות המגוייסים — שירות הטעון בהכרח גיוון ואינדיבידואליסאציה , שירות שאף עליו צריכה לפקד הרשות המפקדת ( הנציבות . ( עם פיר סומן של החוברות ' ) איגרת , ' 4 'בית"ר , ' 'אזור מגף , ' מגף ) המצויינות הוצע לעשות את 'אזור מגף לדו שבועון . את גיוס בית"רי ארץ ישראל ביקשו לקבוע לגילאים שלא מלאו להם , 19 ועל כל פנים לא לבני 21 ומעלה . הריפורטר שכתב על הכינוס נתרשם ממנו , שאין בו בני עשירים , שלא כבמפא"י שכבר אין בה כמעט עניים והריהי 'מיפלגת פועלים עשירים . ' הרוב המכריע
|
|