|
|
עמוד:332
הכללית את הדרגאות א' וב , ' ואף לקרוא להן בשם אחר ולהועיד להן תילבושת אחרת ומפקדים מיוחדים . לבית"ר יתקבלו רק בגיל , נניח , 16 אחר בחינות , שהרי תפקידה יהא בעיקר : תעמולה ואירגון , הגנת חברים . וח יצחק ילין תיאר את כינוס בית"ר בז' בפסח כפתח לתקופה חדשה , ולא רק בחיי בית"ר , אלא אף ביחסים שביישוב בכלל . היישוב הבלתי מיפלגתי ראה נכוחה את פני הסכנה הצפויה ליישוב בשילטון יחיד של השמאל . העירייה בחרה בוועדת חקירה להסיק ביחס לאשמים בשערוריה הציבורית בראשי חוצות תל אביב בהתקפה על בית"ר . עורכי דין ריכזו חומר חשוב , ולא יניחו לטשטש את הפרשה . החלטות הוועדה מדברות באשמת מנהיגים מן השמאל . פעמוני הודח ממישרתו בקופת חולים , ובמיכתב הפיטורין כתוב בפירוש , שהודח בעוון חבירותו בנציבות בית " ר . קשה המערכה בבתי הספר . עם החשבון והגיאוגרפיה מרביצים המורים תורות סוציאליסטיות בינלאומיות , בייחוד בערב האחד במאי , ויש מידה של התנגדות מצד תלמידי בית"ר . בשאלה זו של הטירור בבתי הספר כינסה בית"ר אסיפת מחאה של אלפים ב'בית העם' בתל אביב , ושלחה תזכירים למוסדות . כוונת הטירור היא לדחוק את רגלי בית"ר מבית הספר , בעוד אין אפשרות לקיים הסתדרות נוער חינוכית בלא נוער לומד . 'ברית הקנאים' ( בר"ק ) בארץ לא נתפתחה כלל . מבית"ר תל אביב יצאו רק שלושה . הנציבות לא נענתה להזמנה לאסיפת היסוד של בר"ק ברחובות , ופירסמה גילוי דעת , שאין קיום לבר" ק כאן , וחבריה מגיעים אל בית"ר . הוכן סרט ראינוע על חיי בית"ר בארץ ישראל , אלא שהממשלה לא התירה את הצגתו . הסרט הוצג פעמיים בזמן הקונגרס , וז'בוטינסקי רכש אותו לעצמו ושילם את מחירו . אברהם ס ל מ א ן דיבר ב'פלוגות' בהקשר לצורכה של תנועת שיחרור בקאדר חלוצי . תפקידי הקאדר שלנו : פעולות יומיומיות , קליטת עלייה , הכשרה לחיי הארץ . מי שאינו מוכן למסור מזמנו למולדת אחד דינו להוצאה מבית"ר , בבחינת עונש מוות מוסרי . לדבריו יש להטיל חובת הגיוס על בית"רי ארץ ישראל , וכך לתת להם שאנסה שיוכלו להתגאות בתקופת שירו תם לתנועה . הילל צ ו ר עמד על העיקר הגדול , שאותו ראה בחינוך — ברכישת הנוער , ובכיבוש הפוליטי של העם . בארץ — החזית העיקרית , ובמצב כאן תלוי מצבה של התנועה העולמית כולה . לפיכך זקוקה השכבה המגשימה , המנ הלת מילחמה זו , לאירגון מיוחד . את אירגון המבוגרים יש להפריד לשתי שכבות , שכבת המגוייסים ושכבת הריזרבה . לראשונה ישתייכו המתמסרים לפעולה , ל בית"ר ולרעיונה , בכול שעות היום ובכול ימות השנה , ועומדים תמיד ובכול לשירות - אלה הם הגייסות כמו אצל בל עם ועם המגייס צעיריו לתקופת שירות פעיל . בשכבת הריזרבה יעשו החברים עבודה כלכלית עצמאית , ורק יעמדו בקשר עם התנועה . כיבושים קולוניסאטוריים בקנה מידה רחב ( כיבוש ביצות , כי בוש מקומות חשובים ) הם כיום בבחינת אוטופיה , שהרי המתנגדים אינם נלחמים לדעות , אלא על עמ דות . אם בית"ר תצליח לכבוש עמדות , יהא קהל גדול עמה , ולא יוכל להיות עמה ( אפילו יכיר בצדקתה , ( אם לא יהיו לה עמדות . לפני שהפלוגות חדרו לחדרה או להרצלייה לא ידע הציבור במקומות הללו מה זה ריביזיוניסם . עדיין לא נוצרה הצורה הצבאית המוחלטת בפלוגות , ועדיין יש חיפושי דרך ושיטה , אלא שזה קו ההתפתחות . ברמת טיומקין נוצרת צורת חיים מישמעתיים צבאיים מתאימה , ויש סדר ודיוק . כאן יחידה צבאית - כך נתרשם הקצין שיף כשבא לאסור חברים . בפלוגות נמצא קומץ חברים , כמעט מבודד , שנלחם באומץ ובתנאים קשים , אף כלכליים , אף מוסריים , את מילחמת התנועה . אין לדעתו לעשות הנחות למשתמטים , ואין לקבל תירוצים של בעלי מיקצוע המבקשים ללכת העירה . ושלא כדעת הד"ר אייגר , ראוי לשלוח לארץ לא רק בנאים וחקלאים , אלא אף חברים מסורים המוכנים להקדיש זמנם לתנועה . בית"רי הוא רק היודע את חובתו לקיימה בכול מאת האחוזים . 856 עוד דיברו אריה לווין ( חוסר תועלת במדריכים מבתי הספר למדריכים . מאמין במדריכים שיצאו מן השורה ) ; חביב שיבר ( חברי הנהלת הפלוגות הם קיבוצאים' במלוא מובן המלה . הפלוגות טעונות ניהול מטעם הנציבות ) ; ישראל פריצקר ( בחיפה אץ אפשרות ללבוש תילבושת , אף לא לענוד סמל . ביום הכיפורים פרץ סיכסוך בבית הכנסת משום סמל שענד חבר . יש ליצור שם פלוגה ) ; יצחק רוזנפלד ( המצב בתחום ההתגייסות שופר . אין הולכים לפלוגות העולים מפולין , ובייחוד מגאליציה ) ; יוסף כ צ נ ל ( 656 עי' דבריו , 'חזית העם . 1933 . 10 . 20 , ' הילל צור התנגד לקרוא את 'בני בנימיך — בני האיכרים שהתארגנו להת יישבות עצמאית — נוער לאומי : 'אנו עולים יחד לקבר אהרונסון , אבל לא תחת דגל אחד ' .
|
|