|
|
עמוד:331
מועצה ארצית בתל אביב ( סוכותתרצ "ד ( 1933 . 10 . 5-4 — עם מאסת של סטאבסקי , עם התחדדות היחסים בתוך ההסתדרות הציונית , היישוב והעם העברי , עם החרם על חסד הסרטיפיקאטים הסוכנותיים , הורגשה יותר מקודם בכול התנועה העולמית מידת מרכזיותה של בית"ר ארץ ישראל , ומידת חשיבות חלוציותה לפני כל המחנה . בית"ר ארץ ישראל היתה החזית הבית"רית הקדמית , ועליה בייחוד הותכה חמתם של גורמי פנים וחוץ , שציפו לכיליונה כשלב ראשון הכרחי להרס התנועה העולמית כולה . בית"ר ארץ ישראל לא זה בלבד שהחזיקה מעמד בתנאים חמורים , אלא אף הגבירה חילים , כמחנה מלוכד של ברזל הנהפך פלדה מוצקה באש המסה . בימים הללו נודעה חשיבות מרובה למועצה הארצית , שנקראה לא' סוכות תרצ"ד לתל אביב לדיון על המצב בהווה ועל התוכניות החדשות לעתיד הק רוב . דווקא משום שלא היה לה מעמד רשמי , אלא רק מעמד של מועצה , חשו החברים חופש מלא להעלות את מחשבותיהם וספקותיהם , בלא להתחייב מראש למסקנות מוגדרות . במועצה הושמעה אינפורמאציה שלא יכלה להגיע אל החברים בעיתונות המצונזרת . השתתפו במועצה 44 נציגים : קציני הנציבות r ד"ר יונה רון ( פרויליך , ( יצחק ילין , יוסף פעמוני , יוסף כצנלסון , נחום לווין ; באי כוח אירגון למען בית"ר : ד"ר מ . דויטש , א . לבטוב , א . אדרי ; בא כוח אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר : עקיבא ברון ; חברי הנהלת הפלוגות : יצחק רוזנפלד , שמואל חפשן , אברהם סלמאן ; באי כוח 4 ו קננים ( ב"כ צפת לא הגיע . ( ד"ר ר ו ן פתח בברכה לחברים היושבים בכלא משום העלילה , שעלולה היתה לפגוע בכול אחד מחברי התנועה , העריך את הכינוס בפסח תרצ"ג כמגבש האיחוד הפנימי בבית"ר ארץ ישראל , שבו נמצא הכוח לעמוד בכול המכות והגזירות של החודשים האחרונים , בלא להפסיד אנשים ועמדות . כורח השעה הלא , שהאיר גון והמישמעת יחושלו פי עשרה ומאה לקראת המיב חנים הקשים הצפויים בשנתיים הקרובות . ד"ר רון הזכיר את דברי פליקס דהנבליט / רוזן / באסיפת ה K . J . V . ( איגוד האגודות של הסטודנטים היהודים : ( ' לתכלית דיכוי התנועה הצה"רית מותרים כל האמצ עים הקיצוניים ביותר של הפאשיסטים' ואת לקחם , שיש להיות מוכנים לפעולות שפלות ביותר כנגד בית"ר בארץ ישראל . פלוגות העבודה של בית"ר תפקידן לשמש חוט השדרה של המחנה , אלא שחוט השדרה נחוץ לנו בכול מקום , ולא רק בכפר . ד"ר אלחנן ( האנס ) אייגר , ממפקדי בית"ר בגר מאניה ובצרפת , דיבר בשיפור האירגון , כדי להבטיח את קליטתם של עשרות חברים חדשים מחוץ לארץ , שאף על פי שיש להם יחס רציני ביותר לכול בעיות התנועה , אינם מצטרפים למיסגרת האירגונית . יש להרחיב את מיסגרת התנועה , כדי שתיתן סיפוק מלא לכול סוגי החברים ולא ינשרו מתוכה מטעמים אירגוניים גרידא . ד"ר אייגר תיאר את פעולותיו הח שובות של השילטון שביצע בתנאים קשים ובאמצעים דלים , כשמיפעל התעודות אינו מספיק לכסות אלא הוצאות של שלושת רבעי שנה , ומסר דרישת שלום מן התנועה העולמית , ששום כוח אינו מצליח לפל גה . חברי ההסתדרויות הצה"ריות , כגון 'מסדה' בפולין וכגון 'צופים' בטראנסילבאניה , נצטרפו ברובם אל בית"ר . לאחר פילוג גרוסמאן נתארגנה 'ברית הקנ אים / אלא שלא היה מיקרה של קן שעבר אל 'הקנאים / אף לא בליטא , אף לא בקובנה . בכול הארצות ניתנו מעט סרטיפיקאטים לחברים בתורת פרטים , ברם בצ'ס"ר קיבלה בית"ר מיספר מוגדר לחלוקה ישירה . השילטון נתכוון להורות על הגשת בקשות אינדיבידואליות רק לאחר עמידה בבחינות וקבלת אישור לעלייה , אלא שקשה הדבר . בגאליציה , למשל , יש להגיש כחמש מאות בקשות כדי לקבל חמישה סרטיפיקאטים , ואומנם משום קשיים כאלה דק חלק קטן מן העולים אושרו תחילה לעלייה , ואילו בחינות אין לסדר למי שהסרטיפיקאט כבר בכיסו . ד"ר אייגר שוב הביע את השקפתו הידועה בעניין חשיבותה של ההכשרה המיקצועית . באירופה אין יודעים מה נחוץ כיום בשוק העבודה , ואילו נשאל היה משיב : פועלי ביניין וחקלאות . רק אלה יש לשלוח . אם יבואו בעלי מיקצוע היכולים לעבוד בעיר , ואילו בפלוגות יעבדו שלא במיקצועם , הרי רע הדבר . כל עוד אין פלוגות עבודה בכול מקום אין להכריח לדעתו אנשי מיקצוע ללכת למושבות דווקא , שכן יש לייחס חשיבות יתירה לפעולתנו הציבורית במרכזי היישוב , משום טעמים של תעמולה . עוד הביע את דעתו , שיש להבדיל מבית"ר ( 655 עי' י . גוריון , 'חרות / 1952 . 9 . 28 וי א . גולן , 'ידייעות אח י . 17 ןת ' , עררדש תש '' י , 'קלל השופר לא נדם , ' 'ארץ ישראל ' , ספטמבר . 1971 באהדה את המשך המסורת של תקיעה בנעילת יום הכיפורים לייד הכותל , ודאג לתוקעים וסייע לשחררם מידי המישטרה .
|
|