נציבות פעלתנית

עמוד:329

נציבות פעלתנית פרשת העלילה והמישפט הביאה מתח רב בבית"ר ארץ ישראל , אלא שככול שנתכוונו לפגוע בה ולדכ אה כן פרצה והרחיבה גבולה . הפעילות היום יומית של בית"ר באותם הימים עשתה את שלה , ומאות של חברים חדשים נצטרפו לשורותיה בקננים ישנים וחדשים . בקן תל אביב בלבד נצטרפו 200 חברים חדשים . בקן זה הוקמו תיזמורת , פלוגת ספורט ( בהדרכת מאיר קוסובסקי , ( ופלוגה ימית ( בהדרכת ד"ר שמר , ( שקיבלה לרשותה סירה חדשה . קן זה הפעיל את חבריו בעליות לזכרון יעקב ( לקבר שרה , ( לתל חי , ו שיתפם בחגיגות ובמיפעלים הרבה . עבודתם של הצעירים ( בני 15 — 12 בהדרכת ע . בנצינברג ; 17—15 בהדרכת משה יזרעאלי ) נשאה פיחת טובים . בית"ר הצעירה קיימה תערוכת עבודות יד , ערכה מחנה בזכרון יעקב ( בפיקוד ש . רוזנבוים / ורדי , (/ טיולים ומסעות . בפעילות יתירה הצטיין קן ירושלים , שגדל ורחב על אפן של הנגישות . מועדונו היה שוקק חברים והחברים דביקים בבית"ר , צמודים בלבם אל אסירי העלילה בבית הכלא המרכזי , ומבקרים בישיבות בית המישפט . בתל-אביב , שהיתה מקום מרכזן של המיפלגות , ושבה ניכר כוחה של בית"ר , רבו החששות מפרובוקאצ יות . בית"ר תבעה מחבריה תביעות בזו אחר זו לגלות מידות של מישמעת איתנה , לא להיגרר אחר פרובו קאציות , ולהמשיך העבודה במקום העבודה בשקט . ' כל פעולה חיצונית צריכה לקבל אישור המוסדות המרכזיים' - נאמר בפקודה . 652 ( 1934 . 5 . 25 ) קציני הנציבות בתחילת שנת 1934 היו : פחיליך / רון , / ילין , לבטוב , רוזנברג , פעמוני , כבירי , מרדכי זליקוביץ' ( הנהלת הפלוגות , ( יוסף כצנלסון ( מפקד ירושלים , ( נחום לווין ( מפקד חיפה . ( בקייץ 1934 נקבעה ועדה מרכזת מצומצמת בתוך הנציבות . פרויליך , ילין , כבירי . אותו זמן פעלה המחלקה לבית"ר הצעירה : יזרעאלי , רתן , רוזנבוים . עבודת בית"ר ארץ ישראל הקיפה לא רק פעילות מיפלגתית - כגון אירגון החרם על תוצרת גרמאניה , השתתפות ותעמולה בבחירות לקונגרס , ולא רק פעילות ציונית לוחמת , כגון השתתפות בהפגנות ובהתגיישות לפעולות מיוחדות עול פלוגות העבודה , אלא אף פעילות מעין קהילתית קבועה , כגון בתחום הפעולה למען תוצרת עברית , ובתחום הפעולה למען שמירת מקומה של הלשון העברית . בתחום הפעולה למען התוצרת העברית עשו רבות הפלוגות בגליל , בנתניה , וכן פלוגות אחרות , ולפעולה זו סייעו שם ובארץ כולה חברי בית"ר . חברי בית"ר נתנו את הדעת על הסכנות ללשון העברית מן העלייה החדשה והישנה , ואף תיכננו את חידושו של הגדוד למגיני השפה . כרוז הנציבות - 1934 . 10 . 26 ) תצלומו מובא כאן ) מעיד שבית"ר לא הגבילה את עצמה בד' אמות שלה , ושבפעולתה ידעה לקיים חובות לאומיות כלליות , ולא רק מיפלגתיות . ( 652 הנציבות ערכה מיפעל כספי לצורכי תקציבה המוגדל . התקציב הרגיל היה מס של גרוש לגולגןלת . איגוד צה"ריס בראשות ד '' ר דויטש קיבל על עצמו לסייע לקן . בסתיו 1934 נתבעו החברים לנדב שכר יום עבודה לבית'ר . ( 653 עי' ק . כצנלסון , מילחמת שתי שפות , 'משמר הירדן / , ז — 10—9 טל האדישות בענייני לשון הגורמת להפקרות , על העיתון הלוחם 'נייוועלט / ששאיפתו שילטון האידיש בארץ ישראל , ועל התפקיד לבולל את דוברי האידיש , ולעסוק יוס יום בביצור הלשון ' ) להקים מחלקה לביצור הלשון לייד הנציבות . ( ' לימים שינה כצנלסון את טעמו מן הקצה אל הקצה . עי' רשימות של שמואל פרידמן . . שס , ד , ? , 14 ב . ישעיהו , שם , ו , . 16 פרק לז בחזית הקדמית -בארץ ישראל קבר שרה אהרונסון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר