|
|
עמוד:328
לוקת הסרטיפיקאטים מטעם המישרדים הארץ ישראליים , לא ניתנה להישלל על פי תקנות פנימיות מצד בית"ר . עובדה זו ידעו לנצל לא מעט מועמדים לעלייה בכול ההסתדרויות החלוציות , שנזדוזו לצאת ל'הכשרה' ונשתהו בה תקופות זמן ממושכות , וכך נתקרבו במידה מרובה להגשמת שאיפתם . בכול ההסתדרויות , וכך אף בבית"ר , לא נעשתה ביקורת קפדנית ביחס לבקשות ליציאה ל'הכשרה ' , ולמעשה רוב מבקשיה קיבלו אותה , ללא קושי , מתוך הנחה סתמית שבין 'הכשרה' לעלייה עדיין רב מרחק הזמן , ועדיין תהא אפשרות של מיבחן , מיון וניפוי קודם להענקתה של הזכות לעלייה הלכה למעשה . דבר ההנהלה אל הנציבויות היה : לא לשלוח חברים לארץ ישראל , רק משום שהיו ב'הכשרה ' . דרישה זו ודאי היתה מובנת ומוכרת לנציבויות , ומקובלת עליהן עקרונית , אלא שהדרישות האקטואליות ודאי הכבידו לא אחת לטובת העדפתם של חברים בלתי מוכש רים לגיוס , מפאת גילם , מצבם המישפחתי , בריאותם , על חברים אחרים המוכשרים לו ומעוניינים בו , אלא שעדיין צעירים היו בגיל ובוותק . לטובתה של ההתאמה של החברים לתפקידים ולמקומות החלה הנהלת הפלוגות לבקש מהנציבויות לשלוח אליה תיאורי אופי לפני יציאתם של החברים , ולא אחריה . בקשה כזו נשלחה ( 1933 . 12 . 10 ) אף לנצי - בות לאטביה . אומנם רק חלק מחברי בית"ר המבוגרים בסניפי בית"ר באירופה קראו קריאה שוטפת בעיתונות עברית . עם זאת , כשהוציאה נציבות לאטביה את 'עבודתנו' וכולה כתובה אידיש , לא היססה ההנהלה להעיר , ( 1934 . 3 . 15 ) שלאחר שראש בית"ר הכריז על העיב תר אסור היה לדעתם להוציא חוברות באידיש , ה'עלולות לעכב ולהזיק לעיבחרה של בית"ר לאטביה ' . הערה זו , שאפשר נכתבה ללא סמכות , היה בה ממש . בית"ר ראתה את העלייה כצו קאטיגורי , שיש בו להצדיק את ההערמה על החוקים הפוגעים בזכות העלייה וכשאר הסתדרויות הנוער החלוצי , לא נמנעה מלהשיג מאכסימום של עולים בסרטיפיקאטים המעטים שהועמדו לרשותה . הערמה זו נעשתה בדרך של 'נשו אין פיקטיביים' . אף הרבנים המוסמכים הסכימו , על הרוב , לבוא לעזרתם של מבקשי העלייה בדרך של ' חיתונם' של רווק עם רווקה , ורבנים מן הדור הצעיר ראו עצמם מעוניינים לעזור בדבר . מקצת מן ה'נשואין' הללו נערכו במישרדי החתונות הרשמיים . הרב א"י הכהן קוק ראה להתערב בדבר , והציע למישרדים הארץ ישראליים לדאוג לכך , ש'החלוצים' 'יתחתנו' אצל רבנים דווקא . לא תמיד היה קל סידורן של בנות בעבודה בפלוגות , אבל לא אחת חסרו דווקא בסידור העבודה ובלא כל קשר לשאלת האפשרויות לסידור בעבודה עמדה הנהלת הפלוגות על צירופן לסרטיפיקאטים . כשבית" רי ליטא הגיעו בודדים בסרטיפיקאטים שלהם באה ( 1933 . 11 . 21 ) הנהלת הפלוגות לנציבות בליטא בתמיהה : 'כלום אין בבית"ר ליטא חברות מסורות , כדי לשולחן לארץ ישראל ז ' . השאלה נתעוררה באופן מוחשי , כשאחת העולות בתורת 'נשואה' לבית"רי בכלל לא היתה בית '' רייה , ולא פנתה לגיוס : 'אין אנו מעוניינים שעל הרישיונות שלנו יבואו אנשים כאלה . מוטב אז בכלל לא לשלוח חברות ' . ( 651 עי' ספר בית"ר , א , . 405
|
|