|
|
עמוד:327
העלאת רמתם של העולים אותה רמה , שלהעלאתה ציפו בארץ ישראל , לא היתה אלא הרמה הבית"רית - הרמה של קבלת דין הגיוס מתוך רצון וכבוד . הימנעותם של חלק מן העולים שבאו ב'סרטיפיקאטים חלוציים ' , ושל הרוב מן העולים בעלייה בלתי ליגאלית , נדרשה לפירושים ולפירושי פירושים . העלייה על פי סרטיפיקאטים נבחרה - או צריכה היתה להיבחר - מטעם הנציבויות , ו משנתגלה שרבים מן הסרבנים מחוסרי הכשרה ציו נית היו , ואף מחוסרי ותק בבית"ר , נתבקשה כאילו מאליה השיטה לשפר את הסלקציה של מעט העולים מן המועמדים הרבים , והרעיון הראשון שעלה על הפרק היה עריכת בחינות למועמדים קודם לבחירתם הסופית . הנהלת הפלוגות ראתה 2 ) ו 933 . 7 . ו ) להדגיש במיכתבה לשילטון , שהבחינות 'קודמות בדחיפות ל עלייה / שהרי 'עלייה בלתי מתאימה לתפקידיה יכולה להביא בכנפיה הרס וחורבן על כל מיפעלינו' , ( 1933 . 8 . 4 ) וזאת כמסתבר אפילו תקבל על עצמה כשלימות את דין הגיוס . המועמדים שהצליחו בבחי נות קיבלו את 'דרכיות בית"ר / ברם נתברר שיש ודר כיות כאלו ניתנו לחברי הצה"ר , שלא היו כלל בבי ת"ר . ההנהלה תבעה במפגיע שיקפידו בעניין הדר כיות . על בחינות ודרכיות החליטו במועצת הנציבים בספטמבר . 1933 עם זאת נתברר שבכלל העולים נתגנבו אחדים אף חשודים כפתבוקאטורים קומוניסטים , 648 או סתם עולים שאושרו על פי טעות 649 ויותר עולי הצה"ר , שלא נשתייכו לבית"ר , ואין עליהם חובת הגיוס , אלא שנמסרו לידיהם תעודות בית '' ריות , וכך נגרמו אי הבנות . 650 עצם טיבה של בעיית הגיוס על שיטת פלוגותיו — פלוגות העבודה — כבעיית מסובכת היה נהיר לכול מוסדות בית"ר , ואף להנהלת הפלוגות גופה . עם זאת מובנת היתה גישתה של ההנהלה , שניסתה לעמוד בתוקף על קיומה של החלטת כינוס דאנציג הלכה למעשה , בהתאם לתקנות שקיבל השילטון . הנהלת הפלוגות זיתה את הנציבויות - ואת השילטון — במיכ תבים ובחוזרים להבטיח את מאכסימום ההתגייסות לפלוגות , ומצד אחה להבטיח מיון ראוי של המועמדים לעלייה והקפדה יתירה על סדרי העלייה . בנושא זה נתחייבה ההנהלה למעשה לפנות בדברי בירור , הסבר ותלונה אל נציבויות הרבה . לפי שיטת ההתאר גנות ה'חלוצית' לעלייה באמצעות ההליכה ל'הכשרה' כפרוזדור לעלייה , נעשה הוותק ב'הכשרה' כזכות עיקרית גדולה לעלייה בעיני המישרדים הארץ ישרא ליים , בהשפעת הנטייה לקבלת דין הסדר אובייקטיבי טכני , והעדפתו על הסדר לפי הערכות מוסריות סובייקטיביות , הסדר הקשה למנגנונים מינהליים . הזכות הגדולה , שייחס ל'הכשרה' כל מועמד ומועמד לעלייה , בכול ההסתדרויות החלוציות , הנהנות מח ( 647 מרובה היתה ההתכתבות עם צ'ם'ר , ועי' מ '' ז , מיכתבי , 1934 . 1 . 19 ; . 1 . 10 ; . 1 . 8 ; 1933 . 12 , 17 ; . 12 . 12 ; . 12 . 6 ; . 12 . 3 ; . 11 . 27 ; . 10 . 22 ועוד , ( 643 כגון נזנדלסון , 'מופס' ( נזפ '' ס = נזיפלגת פועלים סוציא ליסטים = קומוניסטים ) שגורש מן הארץ לפני תשע שנים ונעלם ' ) הדוב הלך ליער . ( ' וכגון אחר , ( זונבנד , חבר פק '' פ , ( שגורש בן הארץ , ועכשיו מאין בא לו רישיון של ביתיר' ( 649 . 7 כרוסט , פולין , להנהלת הפלוגות ( 650 . 1933 . 10 . 17 — הנהלת הפלוגות לנציבות פולין , . 1933 , 8 . 17 ההנהלה הדגישה : ( 1933 . 12 . 17 ) 'מתנגדים אנו לעקרון של "לאנדסמאנשאפטים , " זאת אומרת לפלוגות מורכבות מעולי אותה הארץ . אין אנו עושים הבדל בין עולי בית"ר לפי ארץ מוצאם . מעוניינים אנו במזיגת הבית"רים , ולכן אף פעם לא נוכל להסכים לפלוגת עבודה מעולי בית"ר צ'ס"ר ' . אותו חבר , מביא התלונה ומקורה , חזר והטריד את נציבות צ'ס"ר , שכאילו נשלח ליסוד המעלה 'להיות עבד אצל האיכר ' . הנציבות ראתה את עצמה כרוכה בזכותו של אותו חבר רב התלונות , וביקשה להימנע מהוצאתו מבית"ר . בצ'ס"ר ירד מיספרם של העובדים ב'הכשרה ' , משבטלו כמעט לגמרי האפשרויות לעלייה , ומרובה היתה הדאגה על כל יחיד . תשובת ההנהלה היתה : ( 1934 . 1 . 19 ) 'אין חברינו עבדים , אפילו בזמן שעובדים אצל איכר . שאם אפילו הפלוגה לא מסודרת ( ולא זה המיקרה בפלוגת יסוד המעלה ) אין משמע מזה , שלפלוגה זו לא צריך לשלוח חברים ' . פרשתו של אחד יחיד שיקפה באופן מוחשי ומובלט את המצב הקשה מעיקרו ליצוק חובה וגיוס בתוך מיס גרות חופשיות התנדבותיות . ברוח זו ובהיקף זה התנהלה ההתכתבות עם צ'יכוסלו באקיה במשך זמן מרובה ביחס , ובמידה רבה היתה דומה התיכתובת מסניפים אחרים , שהביעו את כאב קשייהם וציפו למלים של עידוד והסבר . הנהלת הפלוגות שהביאה אינפורמאציות ובאה בתביעות נעשתה שלא מרצונה מקבלת שאלות ותביעות ובירורים , מיוחדים , קונקריטיים ומופשטים , ונתחייבה להשיב תשובות משל היתה מורת הוראה בבית"ר .
|
|