זיכיון ייבוש החולה

עמוד:321

זיכיון ייבוש החולה תקוות גדולות תלו ברעיון ייבוש ימת החולה ופיתוח שטחי הקרקע המיובשים להתיישבות יהודית נרחבת . כל הגליל העליון ציפה להרחבת גבול ההת יישבות היהודית ולביצור עמדותיה בתחומו . בית '' רי הגליל היו בייחוד עיתים להתפתחויות לקראת הת גשמות התוכנית . רק בשנת 1933 הצליחה 'חברת הכשרת היישוב' להעביר לידיה את הזכויות שנמסרו בזיכיון בימי הטור קים 4 ) ו 9 ו ) למישפחות סוריות נכבדות , ורק בסתיו 934 ו השיגה החברה את הכרת הממשלה להעברה . 635 בסוף 1934 הוחל מייד בעבודות מוקדמות של מדידות בשטחי הביצות . בית"ר ביקשה לתת את חלקה ב עבודות אלו , כבעבודות הייבוש והניקוז שלאחריהן , ברם בעלת הזיכיון הודרכה להימנע מקבלתם של בית"רים לעבודה . ( 634 עזרא פרניק , בולטין הנהלת הפלוגות , . 1933 , 10 . 24 ביתירים נקראו להגנת אדמה עברית במיפרץ חיפה מפולשים בידואיס . ( 1933 , 12 , 6 ) ( 635 על הזיכיון עי' מרחביה , 'ענז ומולדת ? , 94—91 ' , ע . אשבל , ' שישים שנות הכשרת הישוב / ( 636 , 114—105 בעבודה הקשה בסירות משוטים למדידות העומק טבד רק ביתירי אחד ( פינחס הררי , ( עד שנודע שאינו יליד יסוד המעלה , אלא חבר פלוגת ביתיר שם . עבודתו הופסקה . עיי לעיל , הע ' . 618 התפקידים הגדולים של הגיוס התפקידים הגדולים של הגיוס מהותם ומגמתם היו מובנים וברורים לכול , בלא צורך בהסברים מיוחדים . בלשונות שגגות נוסחו תפקידים אלה , אחד המרבה ואחד הממעיט לגבי פרטים , ברם כולם נתכוונו לדבר אחד : שירות לעם מתוך התנדבות ותוך הסתכנות לשם תקומתה של מדינת היהודים . פירוט אחד של תפקידים : 'מילחמה נגד גזירות הממשלה ; הגנה על חיים ועל רכוש היישוב העבת ; הפצת רעיונות הצה"ר ובית"ר בשכבות הרחבות של העם ; מילחמה בעד צורות חדשות ביחסים הכלכליים ביישוב ונגד כוחות הבגידה ביישוב ; מילחמה בעד תוצרת הארץ ונגד תוצרת מדינה אויבת ; מילחמה נגד עבודה ערבית ונגד איכרים מתנכרים ; כיבוש עמדות יישוביות וכל כליות חדשות' . קשה להנהלת הפלוגות להודות , ש'אין תוכניות מהפכניות' באות עדיין בחשבון , ושהכרח לקבל את הדין של 'פעולות יותר ממשיות' ( אפשריות לביצוע . ( הנהלת הפלוגות , שנטתה מטעמים מובנים להעמיד את כל המגוייסים במעמד כלכלי שווה ודאי היתה מוכנה להעדיף את הפיכתן של הפלוגות ל'גוש כלכלי ומשקי אחד , עם קופה משותפת , עם עזרה הדדית אוטומאטית / אלא שבכול הנאמנות לא דחתה את השיטה , שאליה נטה יותר השילטון , וזו ש'כול פלוגה מהווה יחידה משקית בודדת , החיה את חייה הכלכליים לפי תנאי המקום , בלי שום קשר משקי עם שאר הפלוגות . ' הדוגמא לגוש היתה פלוגת 'הגליל / שהיתה ' בעצם שלוש פלוגות . ' עמדת המתנגדים לגוש בוט - אה בתיסות דלהלן : 'עוד לא הגענו למצב כזה , שאפשר יהיה לשחרר לגמרי את הפרט מדאגות כלכלה . דאגה זאת עוד לוקחת רוב המרץ מהפלוגות . כבר במצב של חיי פלוגה הוקטנה האחריות של כל פרט בעד המצב הכלכלי של הפלוגה כולה , ובסידור של " גוש פלוגות" אחריות זו תוקטן עוד יותר ... ניסיונות כלכליים חדשים — זה חטא לגבי התנועה . כן , מצב חברינו בגליל הוא בהרבה יותר קשה מבשרון , אך כמו בחזית — כן גם אצלנו ... חברינו בעלי ההכרה הבית"רית צריכים להיות מוכנים גם לאי שוויון זה' . כשחזרה פלוגת חדרה לקולקטיביות כתבה הנהלת הפלוגות , ש'טועים אלה החושבים , כי ההנ הלה מצדדת בצורה כלכלית לפלוגות וגם מכריחה אותן לצורה הקולקטיבית ... המגוייס משרת ... המסקנה , שכול רכוש הפלוגות הוא רכוש כלל בית"רי ושייך לשילטון . המגוייס אינו יכול לשרת חלקית ... פיתרון " מודוס ויוונדי" - אולם כבר כינוס המגוייסים בי '' א באדר מציע לכינוס העולמי לשנות את פלוגות העבודה לפלוגות גיוס ... שינוי כל המושג בכללו . ' עם הסיכוי לקבל כמות של סרטיפיקאטים על-פי ה קאטיגוריה של נדרשים מאת נותני העבודה הובעה הדעה , שיהא צורך 'להתחשב בעובדה , שבית"רי זה או אחר יצטרך לעבוד אצל המזמין ובמקום מסויים , ולא רק לשמור על הצורות הקיימות של הגיוס העכשווי ושיהיו מהם מגוייסים בודדים , בעיר או במושבה . כיוון שהתוכנית לעלייה של נדרשים לא הגיעה לכלל הסדר של ממש , לא נתעוררה שאלת גיוסמ של הבודדים בקשר אליה . שאלה כזו עמדה על הפרק ביחס למיספר מצומצם של בעלי מיקצוע , מהם ש הגיעו על פי סרטיפיקאטים רגילים , ומהם שהגיעו כ'מעפילים . ' ( 632 בולטין הנהלת הפלוגות , ( 633 . 1934 . 2 . 20 רחוב לראש ביתיר , . 1934 . 10 . 4

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר