|
|
עמוד:320
שנים תמימות . בתנאי המציאות , כשהנוער היה מרותק לכוחות - חיצוניים ופנימיים - מכריעים וקובעים בלא אפשרות להשתלט עליהם , נדון מאליו הרעיון הנאה להלך ערטילאי בדפי העיתונות הבית"רית . עובדת פעילותם של בית"רים — מגוייסים וסתם פועלים - בערים ובמושבות , בביניין ובחקלאות , נעשתה תופעת קבע בחיי היישוב , ועובדת דלותם של הבית"רים — בייחוד המגוייסים — נעשתה תופעת קבע בחיי בית"ר בארץ ישראל . אף מקבלי דין הגיוס באהבה וברצון ביקשו לגלות בו יעוד אקטואלי וגדול , ולא הסתפקו ב'סבלנות' ההמתנה לעלילות החזון ש יבוא . לסוף 1934 עדיין קראו חברים בזה אחר זה , ובזה תוך זה 'עדיין לא מצאנו את הייעוד הגדול לפלוגה' . קשי היום , אף חוסר העבודה והלחם , לא הפריעו בפלוגה כל כך , כשם שהפריע שעדיין לא הגיעה הפלוגה לתפקידיה 'הקשים שבעתיים : יצירת מיבצרים לאומיים , כיבוש קרקע ושמירת עמדה ליום עתיד' . 6-8 כבר קודם לכן נוסה להבחין בין פלוגה לבין גיוס , ש הפלוגה היא רק אחת הצורות של הגיוס , והרע שלא כל היושבים בפלוגות רואים לפניהם את תפקידם ה גיוסי , שלא כחברים בגליל הרואים אותו , ולפיכך אף דביקים בפלוגתם . 'חברים מתאוננים , כי בהיותם בגולה העריכו את הפלוגה בתור מכשיר פוליטי בית"רי ממדרגה ראשונה , ובארץ עליהם להחניק את נפשם הלהוטה לפעולות ... חברים רוצים לראות בפלוגה תא לפעולות מרדניות , שתפקידן לחשוף את פרצופה האנטישמי של ממשלת המאנדאט ... תא המכשיר את ה בית"רי "להיות הכול כדי למלא הבול . '" בימי העלילה , בימי הסערה וההתנקשות , בימי המאבק לזכות עלייה , חשו עצמם הבית"רים שבפלוגות בכי נוח , כשנדרשו לתפקידים , למישמרות , להגנה ולהפגנה . ה חברים דרשו ניצולם לפעולות ממשיות לטובת הצה"ר , בית"ר והציונות בכלל , שהרי 'המצב הכלכלי המסודר באופן יחסי , והחיים השקטים , לא מספקים את האנשים ... קשה לשלוט על היצר הדורש פעולות "ממ שיות '" ועליהן נדרש לדון כינוס המגוייסים הקרוב בתל חי ' . 130 בו בזמן חש אותה תחושה בגולה יחזקאל דיליון , שדיבר ב'אתיקה של שיתת הגיוס וציין את הקושי לסבר את 'הגיוס הקטן' מתוך הבנה ורצון , ומכאן שרבים לא עמדו בניסיון , ומוקיעים אותם ומכנים אותם אף בשם 'בוגדים . ' דיליון תבע לגייס הקצונה : 'קציני השילטון , נציבים , קציני הנציבויות והגלילים , מפקדים — הבו התגייסו לשירות חיילים בחזית למען הלהיב המונות הבית"רים ... היזהרו כמ סם מוות מבית"ריות סאלונית , מביורוקראטיה ורו טינה פקידותית . ' ... הנציב דיליון כמוהו כמי שעשה שירות הגיוס , כשעמד בשורת תלמידי בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה . עמ דה מוחלטת כעמדתו בעניין הפלוגות הביע אף ד"ר שמשון יוניצ'מאן , שלימים ( נובמבר ( 1935 הגיע ל גיוס וישב בפלוגת הגליל . יוניצ'מאן יצא להשיב לדברי בלנקנפלד / ברקאי / ב'המדינה' ( 1934 . 5 . 15 ) על הסבכים היתירים שבגיוס ( מיקצועיות ותועלת , יהמה וקשרי מישפחה , וכו , ( ' ועל הצורך לבססו על התנד בות גרידא . יוניצ'מאן פיקפק אם צריך היה לתת מקום לדברי ברקאי וקבע מסמרות ביחס למהותה של הפ קודה בבית"ר : 'בבר בדרגה אי צריך לדעת , שפקו דה טובה או רעה , ממלאים בכול התנאים ... והטובים שבשורותינו , האוואנגארד , ההולכים לארץ להמשיך את מיפעל חייו ואת אגדתו של האיש , שאת שמו הם נושאים — חייבים לדעת , שהחלטה של כינוס עולמי , פקודה של שילטון וראש בית"ה בהכרח שת כובד , ושהללו שלא כן נוהגים , אין להם מקום בתנועתנו . " יוניצ'מאן הזכיר , שבפולין קיים שירות בצבא ל 18 חודשים , ושאף לבית"ר זכות לתבוע את חבריה לשירות . 'אומנם צריך לזכור את ההורים הדלים , ה אומללים והנרדפים , אלא שקודם כל זוכרים אנשי תנועת שיחרור את העם האומלל , המתייסר והנרדף , הכלה , המפסיד את הקרקע מתחת לרגליו . "צבא מתנדב" — מה טוב , אבל לא צבא של עריקים מן החזית ... הסרטיפיקאט של בית"ר הוא צו קריאה / לצבא . ' ... / אילו הלכו כל הבית"רים לגיוס , אפשר היו מקצרים זמן השירות לשנה , או ל15- חודשים - העיר יוניצ'מאן . בתנאים החיצוניים והפנימיים של שנת 1934 לא היה ( 627 א . הגלילי , 'משמר הירדן , ' כ '' א טבת תרצ '' ה . ( 62 « 'בחזית ההגשנזה ( 629 . 1934 . 12 . 25 , ' אחימינה , / א . איכר / 'המדינה ( 630 . 1934 . 6 . 15 , ' בולסין הנהלת הפלוגות , . 1934 . 1 . 25 ( 631 'המדינה / , 1934 . 1 . 31 וכד כתב ( 1934 . 4 . 15 ) לקרובו עמנואל , הבית '' רי העולה : 'בתור בית"רים אין בידינו שום מומנטים אחרים חוץ מן המומנט הבית"רי . עליך להיכניע בהחלט , בלי כל תנאים , בלי כל תירוצים , מבלי להתחשב בשום מומנטים אישיים , אם לא יינתן השיחרור . אם השיחרור יינתן , אז אחרת . אבל זה כמובן צד פורמאלי . לדעתי , בית '' רי מושלם לא יבקש שיחרור , אם לא תהיינה סיבות באמת יוצאות מן הכלל . ' שמשון יוניצימאן
|
|