|
|
עמוד:319
לא לקפוא על השמרים תמציתה של בית"ר נתגלמה בפירושה המיוחד ל מהותה של החלוציות הציונית . אותה חלוציות צריכה להיות צבאית - בתוכן ובצורה - אפילו בימי ההמתנה הארוכה , יימשכו ככול שיימשכו , ולו שנות דור . אותה חלוציות צריכה להיות התמסרות שלימה , ועם זאת מוגבלת בזמן . ההנחה היתה , שאין מסתבר בדרך הטבע , שכלל העם עשוי להידרש לשירות חלוצי שלם ללא הגבלת זמן . הנוסחה המקובלת על העמים בעניין שירות צבאי מוגבל בזמן נראתה לאישי בית"ר הולמת את השקפותיה הממלכתיות של בית"ר ביחס לתביעתה מאת הנוער לתת את שירותו למדינה . רעיון מרכזי זה לא היה בו לסתור או לדחות רעיונות אחרים , כגון שמה שאין בית"ר מוכנה לתבוע מכלל הנוער שירות שלם וללא הגבלה — השג תשיג - ובממדים מכובדים ביותר - בתוך שורותיה , בחיילי ההתנדבות שלה . רעיון השירות המוגבל בזמן קיבל את הגדרתו בגיוס בפלוגות העבודה , ברם לא היה בו למנוע רעיו נות של שירותים מיוחדים , התנדבותיים , כגון הצטרפות לפעולות 'ביריוניות' נגד המישטר המאנדאטורי , בנוסף להצטרפות המובנת מאליה לאירגון הצבאי הלאומי . בית"ר לא קפאה על שמריה , ובתוכה נודעה תסי סה תחנית מחשבתית עירנית ביותר . בבית"ר , שלבשה ארשת צבאית כביכול , הורגשה כל הימים חירותו של היחיד - החייל המועמד לחיילות - לחשוב , להביע מחשבותיו , להרהר , אף להרהר בקול רם . רעיון מהלך בחוגים שונים בבית"ר היה רעיון הנזירות הבית"רית , שבו דיברו בנוסחים שונים ראש בית"ר , וכן הלפרן , שלמה ורדי , ואחרים . הלפרן , שכול ימיו היו ימים של תיכנון ותיכנות , העלה רעיונות חדשים לבקרים . כמעריץ דרך הצבאיות בתורת הפילוסופיה והפסיכולוגיה הראויות לדור השיחרור הלאומי , הירבה לעסוק בסכימות של התארגנות . מתוך אותה נטייה לרגלאמנטאציה העלה אף רעיון של הקמתה של ' גבארדיה בית"רית , ' שעיקרה שלוש שנות שירות לבית"רי בגולה , ושתי שנים - בארץ-ישראל . 628 רעיון זה ודאי היתה בו ממידתה של תוכנית יפה בתנאים אידיאליים , בתנאים שבהם היתה בית"ר מסוגלת לשלוט בנוער שלה שילטון מלא בתקופה של חמש וצלר . ולמועצה : יוסף ויטקובסקי , אברהם ישראלי , פינחס הררי , משה שטיין , יעקב גרוס . עי' תיק מ"ז ו 'חזית העם / 1934 . 3 . 1 ? , . 2 . 27 ( הוספה ( 626 . ( 'מדריך ביתיר , ' דצמבר 1 1933 עי' לעיל , פרק כב . המוסדות יטלו על עצמם אחריות ויקימו קסרקטינים וישחררו את המגוייס שיחרור גמור מכול דאגות כלכליות . לדעת משה ד ו ח ו ב נ י נחוץ משק לפלוגות , כדי שיוכלו להתקיים בימים של חוסר עבודה , ואילו לדעת ראובן פ לד ק ו וי א ט / ניצן / קיימים בפלוגות כל החסרונות הקיימים בקיבוצים , כגון הפארא זיטיות , ולפיכך ראוי שהפלוגות יהיו קטנות 12-10 ) חברים , ( שלא יצטרכו למשק . שץ אף הציע לקיים מיסגרת אירגונית לחברים , שמטעמים אובייקטיביים אין הם יכולים ללכת לפלוגות . מן הדו"ח שמסר רוזנפלד עלה , שההנהלה שאושרה באפריל 1933 ביקשה להבטיח צורה כללית אחידה לכול הפלוגות , ושעל סמך הצעות המועצה הציעה לשילטון לשנות את הצעת החוקה הראשונה . 'סיפריית הפלוגות' והבולטין סייעו להחדרת רעיון הגיוס בגולה , אלא שנחוץ לשלוח עוד ועוד מדריכים לשם . ההנהלה הקימה לישכת עלייה בחיפה , ברם עם הפסקת העלייה סגרה אותה . הפלוגה העשירה היא פלוגת חדרה , ואילו ברמת טיומקין הגרעון גדול , משום האחוז הגדול של חולי קדחת . שם אף תנאי הדיור קשים . עוד רבים היו המשתתפים = בדיונים , שבסופם הוחלט להציע לשילטון , שבין תפקידי הפלוגות יהיו התפקידים לארגן ולבסס סניפי הצה"ר , סניפי אירגון עובדי הצה"ר ובית " ר , ובייחוד לכונן קנני בית"ר , ולסייע לגופים אלה בעבודתם השיטתית , להפיץ עי חונות בית"ר והצה"ר ורעיונות בית"ר והצה"ר , להביא עזרה לעובד הלאומי במילחמתו התדירה לכיבוש עמדותיו , וכן לכיבוש עמדות ציבוריות במוסדות כלליים . הכינוס קיים בהתלהבות את ההחלטה לעשות ליצירתה של הסתדרות לאומית של עובדים ולאירגונו של באנק לאומי , שיעזור לגופים ולאישים בתנועה , וכן החליט לדרוש הגשמת גיוס הבית"רים הארץ ישרא ליים . היה כינוס זה מן הכינוסים 'הפוליטיים' של המ גוייסים , משנראתה העבודה הפוליטית בגדר גורם עיקרי הקובע את מהותה של התנועה ואת דרכה בכלל , ואף את מהותו של הגיוס הבית"רי בפרט . השאלות המשקיות הכלכליות נדחו בדרגת חשיבותן מפני המדיניות בימים של עלילת הדם ואסירי ציון והפסקת העלייה והחרם על תוצרת היטלר ומיפעל הפטיציה הגדולה . ( 624 אלכסנדר איכר , רובינשטיין , זאב דויטש , » זרא פרניק , זאב בורשטיין , פינחס הררי . ( 625 נוסף לנציגי השילטון יצחק רוזנפלד כראש ההנהלה , וישעיהו מחנאי כסגנו , נבחרו להנהלה ; יהודה שחור ואברהם
|
|