|
|
עמוד:318
כינוס שלישי למגויי סיבית"ר ( ח ט אדר תרצ " ד ( 1934 . 2 . 24-23 כינוס המגוייסים היה צמוד , כבשנים הקודמות , לעלייה לקברו של תרומפלדור בי"א באדר . הכינוס השלישי היה רב משתתפים ורב עירנות . נטלו בו חלק פעיל אישי הנציבות ( ד " ר פרויליך , אינג' מיכאל כבירי ) השילטון ( ד"ר לובוצקי , ( הצה"ר ( דויד ליברמאן , ( אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר ( גרשון שץ , ( ורבים מוותיקי בית"ר והפלוגות . יצחק רוזנפלד פתח את הכינוס , ו פרויליך הזכיר בברכתו את פרשת עלילת הדם , כשמתנגדים פוליטיים 'פוצעים בנו פצעים נפשיים קשים ' , ואת המטרה הסופית : 'על קברו של תרומפלדור עלינו להבטיח שלא ננוח עד שיתנופף דגל תכלת לבן על שתי גדות הירדן ' . לובוצקי הביע דברי הערכתו לפלוגות , שהיו ל'תנועה' גדולה , שכבר קשה להשתלט עליה במנגנון קטן וחלקי . בהחלטות הכינוס ראה חשיבות מרובה , שכן יש בהן לעניין לא רק את משתתפיו , אלא את התנועה כולה . כן הסביר את מהותה של ה'פטיציה ' , שתפקידיה הבלתי אמצעיים הם לעקור מן השורש את השקט בעם ולקיים תנועה פוליטית בלתי פוסקת עד כדי הפיכת שאלת היהודים ושאלת ארץ ישראל לשאלה בינלאומית . לנושא המרכזי - הגיוס — העיר , שברעיון חדש נדרש זמן מרובה עד שיחדור לתודעת בית"ר . ברי , שיש להחמיר בחינוך לקראת הגיוס , ועם זאת ראוי לומר , שהגיוס הצליח . תנאי קודם להחדרת רעיון הגיוס ראה לובוצקי בגיבושן של הפלוגות , שעליהן לשמש המשך של חיי הבית"רי בלא ניגוד לצו חת הבית"ריות שבהן חי בגולה . קרן תל חי תקציב לפחות % 50 מהכנסותיה לצורכי העבודה בארץ יש ראל . ז ל י ק ו ב י ץ' בא בקריאה אל השילטון : אם אנו מקריבים שנתיים , רוצים אנו שהשנתיים יהיו שנות פעולה . הבו לנו פעולות . הפלוגות אינן נזקקות לחידושים דווקא , אף לא לפעולות התנדבות , אלא לפעולות סדירות של שירות . אף ח פ ש ן לא ראה את דרך הפלוגות בכך ש'יחדשו ' , אלא בכך שיחיו את החלוציות של תרומפלדור , שכן הפלוגה הבית"רית יסודותיה דומים לתפקידי גדוד העבודה , שנוסד אחרי מות תרומפלדור . זו ווה דומים בעקרונותיהם , חוץ מבעק רון המעמדי . כיום כמו אז נחוץ שירות לעם . קבוצת ' מנורה' שעלתה לא"י על יסוד העקרון של הצטרפות לגדוד העברי היתה למעשה פלוגת בית"ר ה ראשונה . הוא ראה אי הצלחה בניסיונות של הפלוגות הקואופיראטיביות , שחילקו את כל עודף הריווח בין חבריהן . רעיון הגיוס הצליח - למרות הכול - להקים כוח מלוכד המוכן לכול פקודה ופקודה שתבוא מצד התנועה . ש ץ ראה את תפקיד בית '' ר בחח ה מילחמה שבה , ולפיכך התנגד לדעת ל י ב ר מ א ן ( הצה"ר ) , ( שיש צורך בישיבה לשולחן עם ה'הסתד חת , ( ' משום שקיימים הבדלי שיטות בין בית"ר ל'הס תדרות ' , ואף בשאלת עקרון העבודה העברית המליאה ( שאינו מקובל ב'הסתדרות . ( ' המילחמה שהתנהלה ומתנהלת למען עבודה עברית לא היתה כלל מילחמה , אלא למען עבודה מאורגנת ( ואפילו אינה עברית . ( ' עמדתנו' ברורה : עבודה עברית במאה האחוזים . יש להבחין בין פלוגת עבודה לפלוגת גיוס , שהרי העבודה היא רק אמצעי קיום . דיון מרובה נתעורר סביב שאלת הסירוב להתגייס . כ 300 הגיע מיספרם של המסרבים , ופחיליך הביע סברתו , שיש לעמוד על הגורם המעכב את ההתגייסות , זו שיש להחילה אף על בית " רי ארץ ישראל . כבירי הצטער , שרק מאה הגישו ערעור על החלטת ההנהלה להציע את הוצאתם מבית"ר , ואילו לובוצקי הביע סיפוקו , שחלק ניכר עירער שהרי בשילטון בפאריס כסבורים היו שכול המסרבים אבודים לתנועה . לובוצקי ראה התקדמות בבית"ריסאציה של הפלוגות , ובפלוגות ראה התפתחות של פאטריוטיסם פלוגתי . זליקוביץ' העיר , שלא די בשינויים החלקיים , החיצוניים , שנעשו בפלוגות , ואילו הצעתו של פרויליך לקיים שירות גיוס לשיעורין יהא בה ממש , רק אם גה ב' נענו רק מעטים . חברי דתה ג' כבר היו יציבים בלימודיהם או בעבודתם , קשורים במישפחותיהם ש במקום ובחובותיהם להן , ואומנם קשה היתה להם היציאה לשיחת ממושך , כאילו על דרך השיגרה , ללא הסבר מובהק של סכנה או דחיפות . ואומנם היתה הפקודה ( 1934 . 9 . 6 ) פקודה מיוחדת אד הוק , שהוסברה בחוסר עלייה משום גזל זכות העלייה , ובסכנה הרצינית הנשקפת לקיומן של הפלוגות . 'אומנם יש ויכוח ביחס לצורת הפלוגות ' , נאמר שם - 'אולם אין אף אחד החלוק על עצם קיומן ההכרחי לתנועה . בכדי למנוע משבר הצפוי לפלוגות החליטה הנציבות להעביר פעולת גיוס דחופה של מיספר מתאים של בית"רים לפלוגות העבודה לתקופה של חצי שנה ' . נוסח זה , שלא על דרך העקרון אלא כהוראת שעה , היה בו להניח את דעתם של פורמאליסטים , אבל למעשה יצאה ממנו רק תועלת מועטת .
|
|